מטרת המחקר שבוצע בבריטניה היתה לבדוק האם לחץ דופק מוגבר הוא חזאי לירידה קוגניטיבית בגלל פגיעה במבנה המיקרוסקופי של החומר הלבן במוח שאינה תלוייה בממוצע לחץ הדם ובגורמי סיכון קרדיווסקולריים. המחקר היה מסוג "חתך" ובו נמדד לחץ הדופק (הלחץ הסיסטולי המרבי פחות הלחץ הדיאסטולי הנמוך ביותר) ושונות בקצב הלב שכלל 708 משתתפים בגילאי 18-88. מדד למבנה המיקרוסקופי של החומר הלבן עובד מהדמיית דיפוזיה ונקרא "רוחב השיא של דיפוזיה ממוצעת בחומר הלב -.PSMD התפקוד הקוגניטיבי נבדק ע"י מדדי מהירות עיבוד המידע. נמצא קשר מובהק בין לחץ הדופק לבין PSMD בקשר עם מהירות העיבוד. כלומר, לחץ דופק גבוה יותר היה קשור לפגיעה גדולה יותר במבנה החומר הלבן שפגעה גם במהירות הדופק. נמצא גם ש- PSMD תיווך באופן מובהק את ההשפעה של 72% על מהירות הדופק לאחר תקנון לגיל ולגורמים קרדיווסקולריים נוספים. נבדקו גם השינויים במהירות הדופק שנובעים משינויים בכלי הדם והשפעתם על תפקודים קוגניטיביים גבוהים יותר. המסקנה היא: שלחץ דופק גבוה פוגע בשלמות המיקרו-מבנית של החומר הלבן במוח ולעיבוד איטי יותר בקרב אנשים בריאים ללא תלות בגורמים וסקולריים אחרים. ממצאי המחקר היה עקביים בכל הגילאים.
King DLO, Henson RN, Correia M, et al. Pulse Pressure Impairs Cognition via White Matter Disruption. Hypertension. 2025 Sep;82(9):1480-1491.
הערה
עם העלייה בגיל, העורקים מאבדים מגמישותם ומעלים את מהירות לחץ הדופק. העלייה במהירות גל הדופק והגברת ההחזר של גלי הלחץ מאפשרים ללחץ הפועם לחדור למחזור הדם המוחי הקטן. ההנחה היא שהלחץ הפועם פוגע בכלי דם מוחיים קטנים ומשבשת את זרימת הדם למוח ולהיפוקסיה. החומר הלבן במוח רגיש במיוחד להיפוקסיה בגלל עורקיקים צרים ומרוחקים זה מזה שמאיטים את זרימת דם לעומת אלו שבחומר האפור. ההיפוקסיה פוגעת גם בתפקוד תאי האסטרוציטים והאוליגודנדרוציטים, ומעכבת את תהליך המיאלינציה בחומר הלבן. הזדקנות החומר הלבן מלווה בדה-מיאלינציה, מוות תאי ושינויים מבניים גלובליים, הניתנים לזיהוי כנגעים ואזורים בעלי אות מוגבר בהדמיית תהודה מגנטית וקשורים בפגיעה קוגניטיבית, כולל דמנציה וסקולרית. במחקרים נמצא קשר בין לחץ דופק גבוה לבין שינויים מוקדמים במבנה המיקרוסקופי של החומר הלבן בקרב אנשים בגיל העמידה ובזקנה שמעלה את ההנחה שהחומר הלבן משמש מתווך בקשר שבין לחץ הדופק לתפקוד קוגניטיבי ללא תלות בגורמי סיכון לבביים אחרים. במחקר הנוכחי נמצא שלחץ דופק גבוה (תקין – 30-60) פוגע בשלמות המבנית של החומר הלבן במוח ולהאטה במהירות עיבוד המידע. ההשפעה של לחץ הדופק בולטת גם מעבר לגורמים וסקולריים אחרים ושלממצאים יש תפקיד ייחודי בהזדקנות קוגניטיבית. ניתן לחשב במהירות את לחץ הדופק במדידות לחץ הדם במרפאה או בבית. יש להתחיל במעקב מוקדם היות והנזק לכלי הדם מצטבר לאורך זמן. בשלב הנוכחי ניתן לבצע שינויים באורח החיים כמו תזונה דלת קלוריות ופעילות גופנית להורדת המשקל אם הוא גבוה ותרופות נגד יל"ד. כיום נמצאות בפיתוח תרופות שמשפיעות בעיקר על הורדת הלחץ הסיסטולי ותרופות ספציפיות להורדת מהירות לחץ דופק. אנשים עם לחץ דופק גבוה יכולים לפעול בינתיים לפי ההוכחות הקיימות שכוללות שינויים באורח החיים, בפעילות גופנית, בתזונה, ירידה במשקל ותרופות. היות המחקר מסוג "חתך" אינו מאפשר לקביעת סיבתיות.