מטרת העיבוד לאחר מעשה של DECIDE (Diet Exercise and Cardiovascular Health]—Salt Reduction Strategies for the Elderly in Nursing Homes in China) היתה לבדוק את השפעת תחליף מלח (62.5% – NaCL, 25% -KCL ו – 12.5% חומרי טעם) על ההיארעות של יל"ד ותת-לחץ דם בקרב קשישים בבתי אבות עם לחץ דם תקין. נכללו בעיבוד קשישים מ – 48 בתי אבות למשך שנתיים. בקבוצה (313 קשישים) שצרכה תחליף מלח הייתה היארעות נמוכה יותר באופן מובהק של יל"ד (11.7 ל – 100 שנות אדם לעומת 24.3 – יחס סיכון מתוקנן של 0.60) וללא כל עלייה בהיפוטנסיה בהשוואה לקבוצה (298 קשישים) עם צריכת מלח רגילה. ממוצע הלחץ סיסטולי/דיאסטולי בקבוצת התחליף למלח לא עלתה מהבסיס עד לסוף ההתערבות אבל עלתה בקבוצת צריכת המלח. כתוצאה ירידה מובהקת של 8 ממ"כ בלחץ הסיסטולי ושל 2 ממ"כ בדיאסטולי בין שתי קבוצות ההתערבות.
Effect of a Salt Substitute on Incidence of Hypertension and Hypotension Among Normotensive Adults. J Am Coll Cardiol. 2024 Feb, 83 (7) 711–722
הערה
בעיבוד לאחר מעשה הנוכחי התרכזו המעבדים על 609 אנשים ללא יל"ד בבסיס עם ממוצע לחץ דם של 122/74 ממ"כ. ממוצע הגיל היה 71, מהם 74% גברים ו – 20% עם היסטוריה CV. התחליף למלח הוריד את הסיכון להתפתחות יל"ד ב – 40% בערך. נמצאה עלייה מובהקת בלחץ הדם של 7.0/2.1 ממ"כ בקבוצת צריכת המלח הרגילה ללא כל שינוי בלחץ הדם בקבוצה שצרכה תחליף מלח. יש לציין, שצריכת תחליף מלח לא היתה קשורה בתופעות לוואי בעיקר, היפוטנסיה שמהווה בעייה בקשישים. תוצאת העיבוד הנוכחי מתאימות למחקר שבוצע בפרו שבו נמצאה ירידה של 51% בסיכון להתפתחות יל"ד באלו שצרכו תחליף למלח. הבעייה העיקרית היא שמרבית האנשים מתקשים להוריד את צריכת המלח שמומלצת בכל ההנחיות וגם אם מבצעים זאת הם מפסיקים לאחר תקופה שאינה ארוכה. מרבית המחקרים בשטח זה בוצעו באסיה בהם צריכת האשלגן היא יחסית נמוכה ואין מחקרים גדולים כמו המחקר הסיני שבוצעו במדינות שבהם צריכת האשלגן היא גבוהה כמו אצלנו. לחולי מחלת כליות כרונית ממליצים באופן מסורתי לצרוך רמה נמוכה של אשלגן בגלל סיכון להיפרקלמיה אלא שלאחרונה דווח שצריכה מוגברת של אשלגן היתה דווקא קשורה בנתריורזיס, בלחץ דם נמוך ובהגנה לבבית-כלייתית ולכן השאלה היא האם יש להמליץ על צריכת אשלגן מוגבלת החולים אלו. במחקר שפורסם לאחרונה נמצא שהוספת 40 מילימול/ליטר של אשלגן למשך שבועיים בחולים עם eGFR של 31 ו – 81% של מעכבי רנין-אנגיוטנסין העלתה את ממוצע האשלגן בנסיוב ב – 0.4 מילימול/ליטר מ – 4.3 ל – 4.7. ריכוז של אשלגן מעל 5.5 מילימול/ליטר התרחש בקרב 11% של החולים. התוספת של אשלגן כל יום המחקר הנוכחי הוא די גדולה ודומה לעומס אשלגן נוסף כתוצאה מהחלפת כל הנתרן שאינו טבעי למזון עם 25% של מלח אשלגן. נחכה למחקרים נוספים על השפעת תחליף מלח לכלל האוכלוסייה.