מטרת המחקר שבוצע במסגרת Gutenberg Retinal Vein Occlusion Study בגרמניה היתה לבדוק גורמי סיכון רלבנטיים לחסימת וריד הרשתית. המחקר מסוג "חתך" בו נבדקו גורמי סיכון תרומבופיליים, CV, עיניים והשפעת תרופות בחולים עם חסימת הווריד בהשוואה לבקרה מתואמת. מחצית מהחולים 46 מקרב 92 חולים עם חסימת ווריד סבלו מחסימת וריד מרכזי, 31 (33.7%) מחסימת סעיף ורידי ו- 15 (16.3%) מחסימת חצי צד. יל"ד היה קשור ביחס סיכון מובהק של 1.85 לכל הסוגים וביחס סיכון מובהק של 2.56 לחסימה בענף. השילוב השכיח ביותר היה בין יל"ד ודיסליפידמיה (בקרב 35.9%)) והיפר-הומוציסטאינמיה עם רמות גבוהות של פקטור VIII (10.9%). הוספה של גורם סיכון נוסף לניקוד הסיכון הכללי התאימה ליחס סיכון CV מובהק של 1.74, 1.38 לגורמי הסיכון התרומבופיליים ו – 1.43 לכלל כל גורמי הסיכון.
Ponto KA, Scharrer I, Binder H, et al. Hypertension and multiple cardiovascular risk factors increase the risk for retinal vein occlusions: results from the Gutenberg Retinal Vein Occlusion Study. J Hypertens. 2019;37:1372-1383.
הערת פרופ' יודפת
תוצאות מחקר זה מראות שיל"ד הוא הגורם המובהק היחיד שקשור בחסימה ורידית מכל הסוגים והשילוב שלו עם דיסליפידמיה היה גורם הסיכון השכיח ביותר. חסימת הווריד עם יל"ד מעלה את ההנחה שהיא סמן "תחליף" של מחלת כלי הדם הקטנים. בעיבוד נמצאה גם שכיחות גדולה של המוטציה של גן הפרותרומבין, רמות גבוהות של פקטור VIII, חסר באנטיתרומבין וסיפור משפחתי של אירועים חסימתיים קודמים. בעיבוד נוסף נמצא שהסיכון לחסימה הוורידית היה גדול פי 28 עם סיפור משפחתי של אירועים תרומבוטיים בהשוואה לאלו ללא סיפור משפחתי. קיימת גם אפשרות שהרמה הגבוהה של ההומוציסטאין נגרמת בגלל התהליך התרומבוטי. חולי סוכרת עם פגיעה באברי מטרה היו בסיכון גדול ב – 36% לחסימה ורידית בהשוואה אלו ללא סוכרת. השילוב של סוכרת ויל"ד לא נבדק. לעומת זאת לא נמצא קשר עם גלאוקומה וזאת בניגוד למחקרים אחרים שמצאו קשר עם חסימה ורידית. לא נמצא גם קשר עם תרופות משתנות ועם גלולות למניעת הריון בגלל היעדר בקרה מתאימה. היות המחקר מסוג "חתך" אינו מאפשר כמובן לקבוע שאותם גורמי הסיכון שמשפיעים על החסימה הוורידית ברשתית גורמים לתופעה זאת ונצטרך למחקרי התערבות כדי לבדוק האם הטיפול בגורמי הסיכון ישפיעו על הפחתת אירועים אלו.