מטרת המחקר שבוצע באיטליה היתה לבדוק חזאים לתמותה לבבית פתאומית במעקב בן 10.3 שנים אחרי 3,242 חולי יל"ד שלא טופלו בהתחלה וללא מחלה לבבית או מוחית בבסיס. כולם עברו בדיקה קלינית שכללה גם אק"ג ו – ABPM. הגיל הממוצע בבסיס היה 50, 45% נשים, 6.1% עם סוכרת מסוג 2. ממוצע לחץ הדם במרפאה היה 154/96 ממ"כ ממוצע לחץ הדם במשך 24 שעות היה 136/86 ממ"כ. השכיחות של LVH לפי אק"ג היתה 13.9%. תוך המעקב היו 33 מקרי מוות פתאומי בשיעור מובהק של 0.10 לכל 100 שנות חיי מטופל. שיעור המוות הפתאומי המובהק ל – 100 שנות חיי מטופל היה 0.07 בעוקבה ללא LVH ו- 0.30 בעוקבה עם LVH. בעיבוד רב-מישתנים נמצא שקיום LVH הכפיל כמעט פי 3 את הסיכון למוות פתאומי (יחס סיכון מתוקנן ומובהק היה 2.99 גם לאחר תיקנון לגיל, למגדר, לסוכרת וללחץ הפעימה במשך 24 שעות). עם כל עלייה של 10 ממ"כ בלחץ הפעימה במשך 24 שעות עלה הסיכון ב – 35%. גם עקומת השטח-תלויית זמן מתחת לעקומה הסטטיסטית היה 0.85 ומובהק.
Verdecchia P, Angeli F, Cavallini C, et al. Sudden cardiac death in hypertensive patients. Hypertension. 2019 Mar 4. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא שגיל, מגדר, סוכרת, ממוצע לחץ הפעימה במשך 24 שעות ו – LVH הם חזאים עצמאיים למוות לבבי פתאומי. השטח-תלוי הזמן מתחת לעקומה היה 0.85 שמובנו שקיימת הסתברות של 85% שהסיכון למוות לבבי פתאומי ל – 10 שנים הוא גבוה יותר בחולים שנבחרו אקראית עם מוות לבבי פתאומי בעתיד מאשר אלו ללא מוות לבבי פתאומי. מנגנון אפשרי לסיכון למוות לבבי פתאומי בחולי יל"ד עם LVH קשור בסיכון מוגבר להפרעות קצב בגלל הפרעות אלקטרו-פיזיולוגיות כולל הארכת ופיזור מקטע QT שיכול להיות קשור בפיברוזיס של שריר הלב והפעלה של המערכת הסימפתטית ומערכת RAS. LVH יכול גם לגרום לנטייה לפרפור פרוזדורים עם סיכון גבוה למוות לבבי פתאומי. יתרונו של מחקר זה לעומת מחקר LIFE שגם בו נעשתה אבחנה של LVH ע"י אק"ג הוא ששיעור הצעירים בו היה נמוך לעומת המחקר הנוכחי וששיעור ניכר של חולים סבלו ממחלה איסכמית קודמת או ממחלה מוחית ולכן שיעור המוות הלבבי הפתאומי היה 0.43% לשנה. יתרון נוסף שלחץ הדם נמדד ב – ABPM לעומת מדידות במרפאה במחקר LIFE.