מטרת המחקר היפאני מסוג "חתך" היתה להבהיר קשרים אפשריים בין מאפייני השינה שכללו שינה קטועה, הפרעת נשימה בשינה והשתנת לילה עם לחץ הדם ע"י מדידות סימולטניות במשך מספר ימים. נכללו 5,959 משתתפים מהקהילה עם נתונים על שינויים בלחץ הדם בשינה (לחץ דם בשינה ובערות), מאפייני השינה והפרעות נשימה בשינה. שינה קטועה נבדקה ע"י אקטיגרף והפרעה בשינה נבדקה ע"י מדד דסטורציה של חמצן 3% ע"י ניטור מחובר לאצבע. מספר ההשתנות בשינה נרשם ביומן שינה. ממוצע ה – dipping היה רק 8.5% (לעומת לפחות 10%). מדד הדסטורציה היה קשור בשינוי מובהק בלחץ הדם ללא קשר למישתנים נלווים בבסיס. קשר זה הפך ללא מובהק לאחר תיקנון למדד השינה הקטועה. הקשר בין מדד השינה הקטועה איבד גם הוא את המובהקות לאחר תיקנון למדידות בעונת השנה האמצעית ובעונת הקיץ. בניגוד לכך, תכיפות ההשתנה בשינה הראתה קשר מובהק ועצמאי עם nondipping.
Matsumoto T, Tabara Y, Murase K, et al; Nagahama study group. Nocturia and increase in nocturnal blood pressure: the Nagahama study. J Hypertens. 2018 Nov;36(11):2185-2192.
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נבדקו הקשרים בין מדדים אובייקטיביים של גורמים שקשורים לשינה ושינויים בלחץ הדם בשינה בעוקבה גדולה של אנשים מהקהילה ונמצא שהשינה הלילית היא מרכיב חזק ב – nondipping. בניגוד לכך, לא נמצא כל קשר ישיר עם הפרעות נשימה בשינה. מספר ראיות תומכות בקשר בין nondipping של לחץ הדם ועלייה בשכיחות של השתנת לילה. קיימים מנגנונים רבים שמעורבים בממצא שהשתנה לילית מפריעה ל – dipping. באחד המחקרים על איכות השינה בו הסתמכו על שאלונים שמולאו ע"י המשתתפים נמצא שהשתנה לילית משנה את תחושת איכות השינה לתחושת שינה מופרעת. קיימת גם הנחה שלזמן ההשתנה הראשונה לאחר מספר שעות של שינה יש כנראה השפעה גדולה על איכות השינה היות והיא מפריעה להשפעה השיקומית של שלב הגלים האיטיים שקורים בשלבים המוקדמים של השינה. מספר ההשתנות במחלת כליות כרונית נמצא כקשור בלחץ דם גבוה יותר בשינה וב – nondipping. המחקר הנוכחי מחזק את הרלבנטיות להשפעת ההשתנה הלילית על לחץ הדם כאשר השכיחות של nondipping עלתה בהתאם למספר ההשתנות בלילה. במחקר יפאני אחר נמצא שהשתנה מעל פעמיים היה קשורה באופן מובהק בלחץ דם סיסטולי לילי גדול יותר עם שיעור קטן יותר של dipping, ללא כל קשר עם ערפלנים אפשריים כמו פעילות גופנית בלילה, רמות המלטונין והאור בחדר השינה. שיעור ההשתנה בלילה במחקר הנוכחי באלו עם פחות משתי השתנות בלילה היה 21% ועלה ל – 71% באלו עם מעל 2 השתנות ללא כל קשר להגדלת הערמונית. החוקרים בדקו גם השפעה אפשרית של עונת השנה והראו שהשינה בכללותה היא קצרה יותר בקיץ עם עלייה בתדירות של התעוררות. הקשר החיובי בין nondipping והשתנת לילה נשאר מובהק בכל העונות דבר שמוכיח שהשתנה לילית משפיעה על לחץ הדם בשינה ללא כל קשר לאיכות השינה. במחקר הנוכחי דווח גם על השפעת הטיפול ביל"ד על הקיום והתכיפות של השתנת הלילה שהראתה עלייה מקבילה בשכיחות של חולים שמטופלים תרופתית ומספר ההשתנות. מצד שני, הם לא יכלו לבדוק השפעה ספציפית של סוגי התרופות. דווח באחד המחקרים שטיפול דיורטי היה קשור בהשתנת לילה רק בנשים ואילו דיווח אחר לא מצא כל קשר בין סוגי הדיורטיקה והשתנת לילה באלו מעל גיל 65. יש דיווח שרק שימוש בדיורטיקת הלולאה מגביר את השתנת הלילה בגברים ללא כל קשר עם תרופות אחרות ליל"ד. חסמי בטא יכולים להוריד את קיבולת כיס השתן ולגרום להשתנת לילה. באופן כללי, תוצאות מחקר הזה מדגישות את הקשר העצמאי הקרוב שקיים בין השתנת לילה ולחץ הדם בלילה. היות המחקר מסוג "חתך" אינו מאפשר כמובן לקבוע סיבתיות אבל רבים ממטופלי טוענים שהשתנה לילית מפריעה לחלקם להירדם שנית וללא כל ספק לכל אלו יש השפעה על מאפייני לחץ הדם בשינה.