מטרת המחקר שבוצע בדנמרק היתה לבדוק את השפעת הגיל על הקשר בין מרכיבים המודינמית מתוך ניטור לחץ הדם במשך 24 שעות והנזק לאברי מטרה (מדד מסת החדר השמאלי, מהירות גל הפעימה, יחס אלבומין/קראטינין ורבדים טרשתיים בעורק התרדמה ב – 1,408 אנשים בריאים ללא כל טיפול). העיבוד כלל ריבוד לגיל הביניים (41-51) או לקשישים (61-71) ותיקנון למגדר, עישון ורמת הכולסטרול. כל עלייה של 10 ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי הממוצע במשך 24 שעות היה קשור באופן עצמאי בעלייה מובהקת של 3.8 ג/מ2 במדד מסת החדר השמאלי באלו בגיל הביניים וכמעט כפול ב – 6.3 ג/מ2 בקשישים. כל עלייה של לחץ הדם הסיסטולי הממוצע ב – 24 שעות היה קשור בעליה מובהקת של 6.7% במהירות גל הפעימה בגיל הביניים ושל 9.1% בקשישים. קשר עצמאי בין לחץ הדם האמבולטורי והיחס אלבומין/קראטינין נמצא רק אצל הקשישים. הקשרים בין קיום של רבדים טרשתיים ומרכיבים של לחץ הדם במשך 24 שעות פרט ללחץ הדם הדיאסטולי ב – 24 שעות לא השתנו עם הגיל.
Olesen TB, Pareek M, Stidsen JV, et al. Impact of age on the association between 24-h ambulatory blood pressure measurements and target organ damage. J Hypertens. 2018 May 17. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
זהו המחקר הראשון שבו נבדקה השפעת הגיל על הקשר בין 4 סמנים של הפגיעה באברי מטרה ומרכיבים המודינמיים שמקבלים מניטור אמבולטורי של לחץ הדם במשך 24 שעות בקרב אנשים בריאים ללא כל טיפול. שלושת הממצאים העיקריים של המחקר היו שהקשר העצמאי בין מהירות גל הפעימה (קשיות העורקים) ובין לחץ הדם הממוצע ולחץ הפעימה במשך 24 שעות השתנה עם עליית הגיל, הקשר העצמאי בין מדד מסת החדר השמאלי ובעיקר עם לחץ הדם הדיאסטולי במשך 24 שעות השתנה עם הגיל, הקשר העצמאי בין לחץ הדם ב – 24 שעות והיחס אלבומין/קראטינין נמצא רק בקשישים. לדעתי, היה אמור להיות קשר בין קשיות העורקים ושיעור הרבדים הטרשתיים בעורק התרדמה אלא שקשר זה בעיקר בקשישים לא נמצא. נמצא אמנם קשר בין ממוצעי לחץ הדם ולחץ הפעימה ורבדים טרשתיים אבל ללא כל החמרה עם הגיל. החוקרים מסבירים זאת בהטייה בבחירת המשתתפים היות וחולי יל"ד קשישים שקיבלו טיפול לא נכללו במחקר ולכן סביר להניח שמרביתם סבלו מטרשת עורקי התרדמה. המגבלה העיקרית של מחקר זה היא היותו מסוג "חתך" ולכן לא ניתן ליחס סיבתיות של הקשר בין ABPM ומדדים של פגיעה באברי מטרה.