מטרת המחקר שבוצע בפינלנד היתה להבהיר מהי השיטה האופטימלית למדידת השונות בלחץ הדם הביתי בהקשר לסיכון ה – CV. נכללו במחקר 1,706 מבוגרים (גיל ממוצע 56.5, 54% נשים) שמדדו את לחץ הדם בבית (ביד הפחות דומיננטית) פעמיים בבוקר ופעמיים בערב במשך 7 ימים רצופים. נערך מעקב במשך 11.8 שנים לאירועים CV. הקשר בין השונות בלחץ הדם הביתי לבין האירועים ה – CV נבדק במודל COX רגרסיבי מתוקנן ללחץ הדם הביתי ויתר גורמי הסיכון ה – CV. תוך המעקב היו 216 אירועים CV. לחץ הדם הסיסטולי שמבוסס על 3 ימי מדידות היה קשור ביחס סיכון מובהק לאירועים CV של 1.039 ולחץ הדם הסיסטולי שהיה מבוסס על 7 ימי מדידות היה קשור ביחס סיכון מובהק של 1.057. הסכמה מוצקה בסיווג בין ערך תקין לעומת עלייה בשונות בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בבוקר בין ימי המדידות העוקבות נמצאה לאחר יום המדידות הרביעי. הקשר בין השונות הדיאסטולית בערב, בכל היום והשונות שמבוססת על המדידה הראשונה מתוך שתי המדידות בכל פעם לבין התוצא ה – CV היתה לא מובהקת ונשארה מובהקת רק אחרי יום המדידות השישי.
Juhanoja EP, Johansson JK, Puukka PJ, et al. Optimal schedule for assessing home BP variability: the Finn-Home study. Am J Hypertens. 2018 Feb 27. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא ששונות ממוצעת של שתי מדידות לחץ הדם הסיסטולי בבוקר במשך 3 ימים עוקבים קשורה בתוצא ה – CV לאחר מעקב של 11.8 שנים. מדידות בימים נוספים אינם מוסיפות הרבה לתוצא ה – CV אם כי התמדה בביצוע המדידות במשך 7 ימים הן הכי מדויקות. ניתן להסיק מכך שגם לגבי מעקב על איזון לחץ הדם ניתן לסמוך על גישה זאת והערך הרצוי לפי ההנחיות החדשות האמריקאיות הוא נמוך מ – 130/80 ממ"כ. לא ברור מדוע אין המדידות בערב או שילוב של מדידות הבוקר תורמות לדיוק בקשר לסיכון ה – CV. החוקרים משערים שיתכן והשונות בבוקר מושפעת מאיבוד שינה, מדום נשימה חסימתי בשינה וצריכת אלכוהול מוגברת. שלושת המגרעות של המחקר שהחוקרים מציינים הם חוסר ביטחון בדבקות המשתתפים במדידות, המדידות דווחו ע"י המשתתפים ללא בקרה ע"י רישומי זיכרון במכשיר וכל המשתתפים היו מהגזע הלבן. אני אמשיך לעקוב אחרי מטופלי ע"י שתי מדידות בבוקר ושתיים בערב במשך 4 ימים רצופים.