מטרת המחקר שבוצע בברזיל היתה לבדוק את הערך הפרוגנוסטי של מידת הפרשת החלבון בשתן בחולים עמידים לטיפול ביל"ד (לפחות 3 תרופות עם מינון מרבי שאחת מהן היא דיורטיקה). נכללו במחקר התצפיתי הפרוספקטיבי 1,048 חולי יל"ד עמיד לטיפול שעברו מעקב של ABPM. נקודת הסיום הראשונית היתה משלב האירועים ה – CV ללא ועם תמותה, תמותה CV ותמותה מכל סיבה. במעקב של 7.5 שנים נפטרו 233, מהם 120 מאירוע לבבי. מספר האירועים ה – CV היה 215 מהם 90 בגלל אירוע מוחי ו – 116 בגלל אירוע כלילי. הפרשת חלבון מעל 30 מ"ג/24 שעות העלתה ב – 40% את הסיכון לאירועים ה – CV עם וללא תמותה ואת התמותה מכל סיבה. ברמות אלו של הפרשת חלבון היה התוצא המשני קשור בעליית הסיכון לשבץ מוחי ולמחלת כליה סופנית אבל לא לאירועים הכליליים. GFR נמוך מ – 60 מ"ל/דקה ויל"ד שאינו מאוזן במדידת ABPM היו קשורים בהכפלה כמעט כפולה בסיכון לאירועים CV ללא ועם תמותה בצמידות להפרשת חלבון בשתן מעל 30 מ"ג/יממה.
da Costa PM, Cortez AF, de Souza F, et al. Prognostic impact of baseline urinary albumin excretion rate in patients with resistant hypertension: a prospective cohort study. J Hum Hypertens. 2017 Dec 11. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הקשר בין הפרשת החלבון הבסיסית בשתן לבין החיזוי לסיכון ה – CV בחולי יל"ד עמיד לטיפול נבדק רק בשני מחקרים פרוספקטיביים. באחד מהם נמצא שערכים גבוהים של הפרשת החלבון בשתן מעלים את הסיכון לאירועים CV, את התמותה לבבית והתמותה מכל סיבה גם בערכים הנמוכים הקלאסיים של הפרשה ובשני, נמצא שלשינויים סדרתיים בהפרשת החלבון יש השפעה גדולה על התוצא ה – CV אבל לא להפרשת החלבון בבסיס. במחקר הנוכחי שנערך בקרב מספר גדול של משתתפים עם יל"ד עמיד לטיפול במעקב ארוך נמצא שרמת הפרשת החלבון הבסיסית היא חזאית לשבץ מוחי ולתחילת דרדור הכליות לאי ספיקה סופנית אבל לא לאירועים לבביים. היות המחקר תצפיתי אינו מאפשר קביעת סיבתיות אבל הועלתה הסברה שרמת הפרשת החלבון הבסיסית שקשורה באיזון לחץ הדם האמבולטורי ו – GFR יכולים לתרום לריבוד טוב יותר של הסיכון ה – CV. ממצא נוסף מראה שגם רמה נמוכה של מיקרואלבומינוריה (נמוכה מ – 17 מ"ג/יממה) יכולה להיות חזאית לתוצא ה – CV מעבר לגורמי הסיכון המסורתיים. להשפעת הפרשת החלבון בשתן על הפרוגנוזה ה – CV מוצעים שני מנגנונים. הראשון, השפעה ישירה על הכליות ע"י יצירת דלקת והפעלת המערכת RAS והשנייה, אלבומינוריה נוצרת כנראה מהפעלת האנדותל ע"י כיווץ העורקים שמתחזקים את רמות לחץ הדם הגבוה וממריצים את טרשת העורקים.