האם מידת הישנוניות במשך היום היא נמוכה יותר בחולי יל"ד מאשר בנורמוטנסיביים?

מטרת המחקר הפולני היתה לבדוק ישנוניות סובייקטיבית שנמדדה ע"י Epworth Sleepiness Scale (ESS) ולבדוק את מבנה השינה בקרב 304 חולי יל"ד. כל החולים נבדקו במשך השינה ע"י פוליסומנוגרפיה. הבקרה כללה 67 נורמוטנסיביים. חולי יל"ד הראו יעילות נמוכה של השינה, רמות נמוכות של ריווי החמצן הממוצע, עלייה במדד אפניאה/היפופניאה (5 או יותר) ועלייה במדד דסטורציה  (drsaturation) בהשוואה לנורמוטנסיביים. נמצאו שינויים בדפוסי השינה – שיעור נמוך יותר בשלב N3 של השינה וארוך יותר בשלב N2 (N1, N2, N3 הם 3 שלבים בשינה שאינה מלווה בתנועות עיניים מהירות – REM בהם גלי השינה  ב- EEG הם עם אמפליטודה גבוהה יותר ואיטית כאשר N3 הוא שלב השינה העמוקה) וירידה ביעילות השינה בחולי יל"ד ללא דום נשימה חסימתי בשינה. מדד הישנוניות בדום נשימה בשינה מתון עד חמור היה נמוך באופן מובהק בחולי יל"ד בהשוואה לנורמוטנסיביים, מדד הישנוניות ירד עם הגיל רק בחולי יל"ד ולא בנורמוטנסיביים גם בלי ועם דום נשימה בשינה.

Martynowicz H, Skomro R, Gać P, et al. The influence of hypertension on daytime sleepiness in obstructive sleep apnea, J Am Soc Hypertens. 2017 Mar 27. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

הממצא המעניין ביותר במחקר הנוכחי הוא שמדד הישנוניות בחולי יל"ד לא היה שונה בין אלו עם מדד אפניאה/היפופניאה מתחת או מעל 15 בעוד שבנורמוטנסיביים הוא היה גבוה רק באלו עם מדד מעל 15. המדד הכללי של הישנוניות היה נמוך יותר בחולי יל"ד בהשוואה לנורמוטנסיביים גם באלו עם דום נשימה חסימתי בשינה מתון עד חמור. ממצא זה מניח שמדד הישנוניות בנורמוטנסיביים קשור למדד האפניאה/היפופניאה אבל לא בחולי יל"ד. את הממצא ניתן אולי לפרש בכך שישנוניות מוגברת בשינה אינה קשורה רק במדד אפניאה/היפופניאה אלא גם בשינויים אוטונומיים מרכזיים שמשפיעים על הרגישות בתגובת ה- baroreceptors ובגיל מתקדם. אין החוקרים מספקים הסבר מדוע מדד הישנוניות נמוך יותר בחולי יל"ד מאשר בנורמוטנסיביים. בסיכום תוצאות מחקר זה הם מציינים שגיל מתקדם, ערכים גבוהים של מדד אפניאה/היפופניאה, ערכי רווי חמצן נמוכים ומשך שנת REM ארוך יותר הם גורמי סיכון לעלייה במדד הישנוניות.