מטרת המחקר שבוצע ביחידת רפואה משנית בדנמרק היתה לבדוק האם מתן טיפול של אנלפריל לפני השינה במקום בבוקר ישפיע על הפרופיל של לחץ הדם במשך 24 שעות בחולי סוכרת מסוג 1 עם CV נוירופתיה אוטונומית ועם היעדר הירידה הפיסיולוגית של לחץ הדם בשינה (dipping). נכללו במחקר שהיה אקראי, מבוקר פלצבו, כפול- סמיות מסוג crossover 24 חולים ללא נפרופתיה עם מגדר מעורב בגיל ממוצע של 60, עם רמת HbA1C ממוצעת של 7.9% ומשך מחלה ממוצע של 36 שנים. החולים טופלו במשך 12 שבועות או באנלפריל 20 מ"ג בבוקר ופלצבו לפני השינה או פלצבו בבוקר ואנלפריל לפני השינה ולאחר מכן במשך 12 שבועות של החלפת זמן מתן האנלפריל. נקודת הסיום הראשונית היתה שינוי בדפוס הלילי של "צניחת" לחץ הדם ונקודת הסיום המשנית היתה שינויים במדדים אחרים בסיכון ה – CV כולל תיפקוד החדר השמאלי. בגמר המחקר נמצאה עלייה מובהקת של 2.4% במידת צניחת הלילה של לחץ הדם הסיסטולי (11% לעומת 8.6% כאשר נקודת החיתוך היא 10%) בנטילת האנלפריל לפני השינה בהשוואה לנטילה בבוקר אבל לא בממוצע צניחת הלילה של לחץ הדם הממוצע. לא נמצאו כל שינויים במדדי התיפקוד של החדר השמאלי וללא תופעות לוואי.
Hjortkjær HØ, Jensen T, Kofoed KF3, et al. Nocturnal antihypertensive treatment in patients with type 1 diabetes with autonomic neuropathy and non-dipping: a randomised, placebo-controlled, double-blind cross-over trial. BMJ Open. 2016 Dec 5;6(12):e012307.
הערת פרופ' יודפת
נוירופתיה אוטונומית בחולי סוכרת מאופיינת בחסר של תנודות ספונטניות בפארמטרים פיזיולוגיים שקיימים בבני אדם נורמלים. חסר בטונוס הווגאלי במקרים אלו גורם לפעילות סימפתטית בשינה וכתוצאה קיים חוסר ירידה או ירידה פיזיולוגית מופחתת של לחץ הדם בשינה (nondipping). אין כל טיפול לנוירופתיה זאת שקיימת בחלק מחולי סוכרת מסוג 1 והערכתם של החוקרים היתה שמתן תרופה להורדת לחץ הדפ תשפר את מידת צניחת הלילה בלחץ הדם. כידוע, ירידה בלתי תקינה בלחץ השינה היא גורם סיכון קרדיו-וסקולרי בפני עצמה ובמחקר שנערך בקרב חולי סוכרת מסוג 2 נמצאה ירידה בתחלואה והתמותה ה – CV ע"י טיפול תרופתי בלחץ הדם לפני השינה. במחקר ההתערבות הנוכחי שהיה בהתאם לפרוטוקול הכי מחמיר של המחקרים האקראיים נמצא שטיפול ע"י אנלפריל (סביר להניח שגם טיפול בסוגים אחרים של תרופות ליל"ד כמו ARBs ו – CCBs היה עם השפעה חיובית) הפך חולים nondippers ל – dippers סיסטולי ללא כל השפעה נוספת על תיפקודים אחרים של החדר השמאלי כמו Pro-BNP, טרופונין T ו – hs-CRP. המגרעת הגולה של מחקר זה קשורה במספר קטן של חולים ובמעקב קצר. השאלה הגדולה היא האם השיפור שהושג בטיפול לפני השינה בחולים אלו יתבטא בשיפור הפרוגנוזה ה – CV.