מטרת המחקר הבריטי הנוכחי היתה לבדוק את הקשר בין לחץ הדם הסיסטולי עם תמותה מכל סיבה על פי קטיגורית השבריריות בקרב ישישים מגיל 80 ומעלה ולבדוק את מסלולי לחץ הדם הסיסטולי לפני התמותה. המחקר נערך בנתונים מבוססי-עוקבה מרישומי בריאות של 144,403 משתתפים בגיל 80 ומעלה במרפאות רפואה כללית בבריטניה מ – 2001 ועד 2014. זמן המעקב היה 5 שנים או פחות. מצב השבריריות סווג ע"י מדד השבריריות לאלו בכושר טוב, שבריריות קלה, בינונית או חמורה. התמותה מכל סיבה נבדקה לפי מצב השבריריות בהתאם לממוצע לחץ הדם הסיסטולי. מסלולי לחץ הדם הסיסטולי נבדקו כמספר חודשי התצפיות האישיות עם ממוצע לחץ הדם הסיסטולי ומצב הטיפול ביל"ד כל חודש. תוך המעקב היו 51,808 פטירות. שיעור התמותה עלה עם רמת השבריריות והיה גבוה ביותר בלחץ דם סיסטולי נמוך מ – 110 ממ"כ. התמותה בנשים בכושר טוב היתה 7.7 ל – 100 שנות אדם בלחץ דם סיסטולי בין 120 ל – 139 ממ"כ, 15.2 בלחץ בין 110 ל – 119 ממ"כ ו – 22.7 ללחץ דם נמוך מ – 110 ממ"כ. בנשים עם שבריריות חמורה היו שיעורי התמותה 16.8, 25.2 ו – 39.6 בהתאמה. מסלולי לחץ הדם הסיסטולי הראו ירידה מואצת בשתי שנות החיים האחרונות. יחסי הסיכון של לחץ דם סיסטולי נמוך מ – 120 ממ"כ היו גדולים יותר 3 חודשים לפני הפטירה מאשר 5 שנים לפני כן באלו עם טיפול (יחס סיכון מובהק של 6.06) וללא טיפול (יחס סיכון מובהק של 6.31). לא נמצאה כל עדות להגברת הטיפול בלחץ הדם בשתי שנות החיים האחרונות.
Ravindrarajah R, Hazra NC, Hamada S, et al. Systolic blood pressure trajectory, frailty, and all-cause mortality >80 years of age: Cohort study using electronic health records. Circulation. 2017;135:2357-2368.
הערת פרופ' יודפת
במחקר זה נמצא תוך שימוש בנתונים ללא רנדומיזציה שהתמותה מכל סיבה עולה עם מצב השבריריות בכל רמה של לחץ דם סיסטולי. שיעור התמותה בכל רמה של שבריריות היה הנמוך ביותר באלו עם לחץ דם סיסטולי בין 140-159 ממ"כ וגבוה ביותר באלו עם לחץ דם נמוך מ – 120 ממ"כ ובעיקר באלו עם לחץ דם סיסטולי נמוך מ – 110 ממ"כ. תוצאות דומות נמצאו גם באלו שטופלו או באלו שלא טופלו תרופתית. בבדיקת הקשר בין השינויים בלחץ הדם לאורך זמן עם התמותה נמצא שלחץ הדם הסיסטולי הממוצע יורד עם הזמן אבל הירידה היא מובהקת ומהירה יותר באלו שנפטרו בהשוואה לאלו שלא נפטרו. תוצאות שונות לחלוטין מתוצאות המחקר הנוכחי נמצאו במחקר HYVET ו – SPINT בהם הורדת לחץ הדם (אפילו מתחת ל – 120 ממ"כ וגם בשבריריים ב-SPRINT) היתה קשורה בשיעור נמוך יותר של אירועים CV בקרב גילאים דומים. מצד שני, ממצא דומה לממצאי המחקר הנוכחי נמצא במחקרים אפידמיולוגיים שהראו שלחץ דם נמוך קשור בתמותה מוגברת בקרב בני השמונים ומעלה. ממצא זה היה נכון בעיקר ב – 24 החודשים האחרונים של החיים ללא כל קשר עם וללא טיפול תרופתי בלחץ הדם. התצפיות שנמצאו במחקר הנוכחי מסבירות את אי ההתאמה בין מחקרים אקראיים לבין מחקרים ללא אקראיות בקשר בין לחץ הדם הסיסטולי לתמותה בישישים בגיל 80 או יותר. השאלה הגדולה היא האם לחץ דם נמוך מחיש את התמותה או להיפך, האם ערכי לחץ דם נמוכים הם כתוצאה מהקירבה למוות? נתוני מחקר זה אינם יכולים לענות על שאלה זאת ולכן לא נראה שיש טעם לבסס הנחיות על טיפול בלחץ הדם על נתונים שאינם אקראיים לגבי יעילות התוצא הנוכחי. למעט מאד אנשים במחקר הנוכחי שקיבלו טיפול היה לחץ דם נמוך מ – 110 ממ"כ אם כי סביר להניח שלהורדה נמרצת של לחץ הדם בגילאים אלו יש להתייחס בזהירות מרבית.