מטרת במחקר שבוצע בדרום אפריקה היתה לבדוק האם non dipping קשור באופן עצמאי עם הפרעה בתיפקוד הסיסטולי לפני התפתחות של אי ספיקת לב. נבדקו ממדי התיפקוד הסיסטולי של הלב: endocardial fractional shortening (מודד את מידת התכווצות שריר הלב על פי הירידה באורך הקוטר הסוף-דיאסטולי בזמן סוף הסיסטולה. אם הקוטר אינו מתקצר לפחות ב – 28% קיימת הפרעה במקטע הפליטה)], מקטע הפליטה ללא קשר עם מסת החדר השמאלי והעובי היחסי של הקיר בקרב 491 משתתפים מהקהילה ללא טיפול ביל"ד. לחץ הדם ומידת ה – dipping נבדקו ע"י ABPM. בנוסף נבדקה מהירות גל הפעימה והתנגודת ההיקפית הכללית מנתוני אקו-לב. בעיבוד נמצא שלחץ הדם הלילי ומצב ה – dipping ולא לחץ הדם במשך היום היו בקורלציה מובהקת עם מדדי התיפקוד הסיסטולי של הלב. לאחר תיקנון לערפלנים כמו גיל, מדד מסת החדר השמאלי, לחץ הדם במשך היממה ועוד נמצא ששני מדדי endocardial fractional shortening היו קשורים עם לחץ הדם הלילי או עם מצב ה – dipping. קשרים אלו נשארו גם לאחר תיקנון נוסף למהירות גל הפעימה ולרגישות לאינסולין. ממצא נוסף הראה שהירידה ב -endocardial fractional shortening של הקיר האמצעי באלו שהם reverse dippers (ערכי לחץ הדם בלילה גבוהים מערכיהם ביום) מוסברת חלקית על ידי העלייה בתנגודת ההיקפית הכללית.
Woodiwiss AJ, Libhaber CD, Sareli P, et al. Impact of blunted nocturnal blood pressure dipping on crdiac systolic function in community participants not receiving anti-hypertensive therapy. Am J Hypertens. 2018 May 4. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
יל"ד בשינה ו- non dipping קשורים בעליית הסיכון לתחלואה ותמותה CV ללא כל קשר לגורמי הסיכון ה –CV והמדידות במרפאה. יתרה מכך, במחקר ארוך-טווח של כ – 9 שנים נמצא ש – non dipping קשור באופן עצמאי באי ספיקת לב עם מקטע פליטה מופחת וגם באלו עם מקטע פליטה שמור. עלייה בפעילות מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת RAAS מעורבת ב – non dipping בשינה. non dipping קשור גם בעלייה של רמת הנוראפינפרין שאינה קשורה לפעילות גופנית או נפשית ובנוסף, לעלייה בתגובת קולטני אלפה-1 משנית לעלייה בתנגודת ההיקפית הכללית בהיעדר שינויים בתגובת קולטני הביתא. . לעלייה בתנגודת ההיקפית הכללית.יתא משנית לעלייה בתנגודת ההיקפית הכללית.הלב באופן עצמאי וללא קשר לערפלנים שכוללים לחץ דם במשך 24הממצאים העיקריים במחקר הנוכחי הם: dipping של לחץ הדם בלילה ולא לחץ הדם ביום קשורים במדדים של התיפקוד הסיסטולי של הלב באופן עצמאי וללא קשר לערפלנים שכוללים לחץ דם במשך 24 שעות, מדד מסת החדר השמאלי והעובי היחסי של הקיר. מכאן, קיימת אפשרות ש – non dipping תורם לירידה בתיפקוד הסיסטולי של הלב לפני התפתחות של אי ספיקת לב עם ירידה בתיפקוד הסיסטולי. השפעה שלילית זאת על התיפקוד הסיסטולי של הלב אינה מוסברת ע"י שונות במהירות גל הפעימה והתנגודת לאינסולין אבל מוסברת חלקית בשונות של התנגודת ההיקפית הכללית. עלייה בתנגודת ההיקפית הכללית שנמצאה ב – reverse dippers משקפת כנראה הגברת התכווצות כלי הדם מתווכת ע"י פעילות סימפתטית מוגברת. לאנשים שסובלים מבעייה זאת יש דופק מהיר יותר מאשר dippers שיכולה להיות מיוחסת לעלייה בפעילות הסימפתטית וירידה בפעילות הפאראסימפתטית בשינה. בהקשר להסבר אפשרי לקשר בין dipping של לחץ הדם והתיפקוד הסיסטולי של הלב יש לציין שאמנם dipping קשור בעליית הגיל, במגזר זכר, בהשמנה וברמת לחץ הדם אלא שרק גיל היה קשור עם dipping ללא כל קשר עם לחץ הדם ביום. גורמים אחרים שקשורים ב – dipping הם תנגודת לאינסולין ומהירות גל הפעימה. בהקשר לכך יש לציין שחולי יל"ד שסובלים מ – reverse dipping סובלים משונות גדולה של מהירות גל הפעימה בהשוואה ל – dippers או non dippers. דווח שמהירות גל הפעימה היא חזאית עצמאית לירידה ב –dipping. בנוסף, דווח גם שקיימת עלייה במדד מסת החדר השמאלי ובעובי הקיר היחסי ב – nondippes בהשוואה ל – dippers. המחקר הנוכחי הוא מסוג "חתך" ולכן לא ניתן לקבוע סיבתיות אבל המחברים מתייחסים למחקר קטן עם 42 משתתפים בלבד שבו נמצא שהחזרה ל – dipping תקין בקרב 8 חולי יל"ד וסוכרת ע"י CCB היתה קשורה בעליית מקטע הפליטה. יש לציין גם המחקר בוצע בעיקר בנשים וכרבע מהם היו שחורים.