מטרת תת המחקר מתוך מחקר CARE NORTH שנערך בפולין בשיתוף חוקרים מצרפת, ארה"ב ושוודיה היתה לבדוק האם מדד הסיכון הגנטי הרב-מיקומי קשור בקשיות העורקים בחולי יל"ד. נכללו במחקר 730 משתתפים שנבדקו למהירות גל הפעימה קרוטיד- פמורל ובעיבוד שנערך ברגרסיה קווית נבדק הקשר בין משתנה זה לבין כל SNP בנפרד תוך שימוש במודלים גנטיים רבים. הקשר בין מדד הסיכון הגנטי הרב-מיקומי ומהירות גל הפעימה נבדק במודלים לא מתוקננים ומודלים מתוקננים. נבחרו 13 SNPs שנמצאו כקשורים באופן מובהק במהירות גל הפעימה: 6 עם תורשה תוספתית (פנוטיפ מכמה גנים מחוברים שהשפעתם ביחד שווה לסכום השפעת על אחד בנפרד), 4 עם תורשה רצסיבית ו – 3 בתורשה דומיננטית. מדד הסיכון הרב-מיקומי שמבוסס על SNPs אלו היה קשור באופן חיובי ומובהק עם מהירות גל הפעימה ללא תיקנון ועם תיקנון. מדד הסיכון הרב-מיקומי הסביר עוד 3.6% מהשונות מעבר למישתנים הקליניים.
Polonis K, Hoffmann M, Szyndler A, et al. A multilocus genetic risk score is associated with arterial stiffness in hypertensive patients: the CARE NORTH study. J Hypertens. 2018 Jun 6. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
מחקרי הקשר הגנומי זיהו רב-צורתיות של נוקליאוטיד יחיד (single nucleotide polymorphisms) שקשורים בגורמי סיכון ותוצאים CV כמו מחלה כלילית, אוטם שריר הלב, שבץ מוחי וגורמי סיכון CV. מצד שני, כל SNP מעניק מידה קטנה של סיכון שקשה לאתר ללא מדגם גדול. מדד הסיכון הרב-מיקומי הוא כלי לחיבור ההשפעה של מספר SNPs כדי להבין יותר טוב תורשתיות חסרה לשיפור חיזוי התועלת של המידע הגנטי. מדדים רבים של הסיכון הגנטי הורכבו ונבדקו לקשר בין יל"ד ויתר המחלות והאירועים ה – CV. הממצא העיקרי של מחקר זה הוא שמדד הסיכון הגנטי שמבוסס על 13 SNPs קשור בעלייה בקשיות העורקים בחולי יל"ד – שהוא פנוטיפ מורכב כחזאי להתפתחות של מחלה CV. קשיות העורקים נוצרת משונות גנטית וחשיפות נוספות כמו גיל, לחץ הדם, שינויים בפרופיל השומני ותכונות אנתרופומורפיות ומטבוליות אחרות. הנחת החוקרים היתה שמיקומים גנטיים שנמצאים ברקע של קשיות העורקים פועלים דרך פנוטיפים CV כמו לחץ הדם ושומני הדם, שהם עצמם בעלי רקע גנטי חזק. גישה זאת היא אלטרנטיבית לגישה הקלאסית שמתמקדת בגנים בעלי ענין שמקדדים דטרמיננטים של קשיות העורקים שמעורבים ברגולציה של תאי השריר החלק הווסקולריים, בהסתיידות ובתשתית החוץ-תאית. הגישה הקלאסית מזהה רק מספר קטן של וריאנטים גנטיים במשמעות הגנומית הרחבה. זיהוי של קשרים של SNP יכול לעזור לאתר דטרמיננטים גנטיים נוספים של קשיות העורקים ולספק מידע נוסף על המנגנונים שמונחים מתחת לפנוטיפ ולמצוא מטרות פוטנציאליות להתפתחות טיפול חדש ותכנונים קליניים/אבחנתיים חדשים בעתיד.