מטרת המחקר האמריקאי –סיני היתה לבדוק השפעת החשיפה לאחרונה לטמפרטורה האישית לעומת הטמפרטורה בחוץ על לחץ הדם, על השונות במהירות הדופק, על פרמטרים של שינה ועל זרימה תלויית-הרחבה בעורק הברכיאלי בקרב 50 מבוגרים בריאים, ללא עישון שנחשפו קודם במשך 7 ימים 4 פעמים (בעונות שונות של השנה) לאוויר החוץ וחשיפה של 24 שעות למקום בו הם שוהים בדרך כלל באוויר הממוזג (פעמיים). המשתתפים (34 נשים, גיל ממוצע 32) היו עם לחץ דם תקין (108/70 ממ"כ), זרימה תלויית-הרחבה תקינה(7.4%) ומדדי שינה ושונות של מהירות הדופק תקינים. חשיפה לטמפרטורת החוץ (4.6 צלזיוס) היתה שונה מהחשיפה ברמה האישית (22 מעלות). חשיפה לטמפרטורה חיצונית קרה יותר (-10 מעלות) במשך הימים 1-6 הקודמים היתה קשורה בירידה מובהקת של הזרימה תלויית-ההרחבה: -57% ל – -62.5%. מצד שני, ירידה ב – 10 מעלות בחשיפה לרמת הטמפרטורה האישית במשך 24 שעות היתה קשורה בירידה נוספת ומובהקת של הזרימה תלויית ההרחבה: -2.44% ל – -0.13%. שני סוגי החשיפות היו קשורים באופן ישיר לזרימה תלויית ההרחבה בכל העונות ללא סף של טמפרטורה. נקודות סיום אחרות לא היו קשורות באופן מובהק לכל רמות הטמפרטורה.
Ejike C, Wang L, Liu M, et al. Personal-level exposure to environmental temperature is a superior predictor of endothelial-dependent vasodilatation than outdoor-ambient level. J Am Soc Hypertens. 2017, Sept 26. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במספר מחקרים שנערכו ברחבי העולם נמצא שהטמפרטורה אליה נחשפים במספר הימים לפני כן קשורה בתמותה מכל סיבה ובתחלואה ותמותה CV. דווח גם שחשיפה לטמפרטורה קרה יותר היא חזאית חזקה לאירועים CV. המנגנונים הביולוגיים שקשורים בממצאים אלו מוסברים בהשפעת הקור על הפעלת בלוטת האדרנל ומערכת העצבים הסימפתטית ועל ההיצרות של כלי הדם מווסתת-טמפרטורה שגורמים לעלייה בלחץ הדם. במחקרים אחרים נמצא שטמפרטורה ועונה קשורים לשינויים בזרימה תלויית- הרחבה בברכיאליס (brachial flow-mediated dilation) שהיא חזאית עצמאית לאירועים CV ושינויים אלו בטמפרטורה גורמים להפרעה בתיפקוד האנדותל. במחקר הנוכחי נמצא בפעם הראשונה שחשיפה קצרת-טווח לטמפרטורה קרה יותר גורמת ימים אחדים לאחר מכן לירידה בהרחבה תלויית-אנדותל ממצא, שתומך בממצאים האפידמיולוגיים על הקשר עם הסיכון ה – CV. הממצא הייחודי למחקר הנוכחי הוא שחשיפה שמאופיינת לרמה- האישית (כמו השהייה במרבית היום בטמפרטורה ממוזגת) היא חזאית טובה יותר לתיפקוד האנדותל בהשוואה לחשיפת הטמפרטורה בחוץ בעיקר בעונות הקרות. חשיפה לטמפרטורה ברמה האישית מייצגת למעשה בצורה אמינה יותר את החשיפה ה"אמיתית" במשך היום. עם כל זאת, נמצא גם קשר מתון בין החשיפה ברמה האישית וטמפרטורת החוץ במשך השנה. דבר זה מסביר מדוע הערכה של חשיפה יחסית "לא מדוייקת" לטמפרטורת החוץ יכולה עדיין להיות חזאית משמעותית לאורך כל העונות במחקר הנוכחי. עם כל זאת, יש להתייחס לתוצאות מחקר זה בזהירות בגלל היותו תצפיתי לאחר מעשה ולכן ניתן להתייחס אליו כ"יוצר היפותיזה". בנוסף, לא ברור מדוע לא נמצאה עלייה בלחץ הדם במקביל להשפעה על הזרימה תלויית ההרחבה של כלי הדם.