טיפול באלופורינול בחולי יל"ד קשור בשיעור נמוך יותר של אירועים כליליים ומוחיים בקשישים.

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 03/02/2016

טיפול באלופורינול מוריד את לחץ הדם במתבגרים ולו השפעות מגינות וסקולריות נוספות. מטרת המחקר הבריטי היתה לבדוק את ההיפותיזה שטיפול באלופורינול ישפר את נקודות הסיום הקרדיו-וסקולריות בקשישים. הנתונים נאספו ממסד הנתונים הממוחשב של המחקר הקליני הבריטי. נבדקו יחסי הסיכון המשוערים לאירועים במוח ובלב (מוגדרים כאוטם או תסמונת כלילית חדה) שקשורים בטיפול באלופורינול למשך 10 שנים בקשישים מעל גיל 65 עם יל"ד. החשיפה לאלופורינול היתה משתנה תלוי-זמן והוגדר כחשיפה כל שהיא ואח"כ כמינון גבוה (שווה או מעל 300 מ"ג ליום) או נמוך. במחקר נכללו 2,032 חולים מטופלי אלופורינול וכבקרה אותו מספר ללא חשיפה. טיפול באלופורינול היה קשור באופן מובהק בסיכון נמוך לאירוע מוחי (יחס סיכון של 0.50) ולאירוע לבבי (יחס סיכון של 0.61) בהשוואה לאלו ללא חשיפה. מינון גדול של אלופורינול (ב –1,052 חולים) היה קשור באופן מובהק בסיכון נמוך לאירוע מוחי (יחס סיכון של 0.58) ולאירוע לבבי (יחס סיכון של 0.65) בהשוואה לאלו עם מינון נמוך.

MacIsaac RL, Salatzki J, Higgins P, et al. Allopurinol and cardiovascular outcomes in adults with hypertension. Hypertension, 2016 Jan 25. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת
במחקרים אפידמיולוגים וניסויים נמצא שהיפראוריצמיה קשורה חזק ליל"ד, לתסמונת המטבולית, למחלת כליות כרונית ולמחלות קרדיו-וסקולריות. המנגנון שקושר היפראוריצמיה עם מחלות קרדיו-וסקולריות תלוי בגורמים רבים שבו מעורבת דלקת מערכתית בדרגה נמוכה, פעילות הקסנטין אוקסידזה והרמה הגבוהה של חומצת השתן בעצמה. הורדת רמת חומצת השתן משפרת גם את איזון לחץ הדם. במחקר הנוכחי נמצא שטיפול באלופורינול במינונים שונים אבל בעיקר במינון הגדול שיפר את נקודות הסיום הקרדיו-וסקולריות (ירידה של 50% בסיכון לאירוע מוחי ו – 39% בסיכון לאירוע לבבי) למשך 10 שנים בחולי יל"ד קשישים. ממצאים אלו יכולים לפתוח שטח חדש במחקר הקליני במטרה למצוא פיתרון לבעייה המאתגרת של שארית הסיכון הקרדיו-וסקולרי בחולים עם יל"ד. המנגנון שמעורב בהשפעות הטובות של האלופורינול קשור כנראה במניעת עקה חימצונית שקשורה ישירות ביצירת חומצת השתן ועובדה זאת יכולה לעזור במניעת אירועים קרדיו-וסקולריים גם בחולי יל"ד עם גורמי סיכון נוספים אבל עם רמה תקינה או מעט גבוהה של חומצת השתן. מחקר רטרוספקטיבי אמריקאי בפירסום מוקדם בנובמבר 2015 דיווח שגם טיפול בכולכיצין בגאוט היה קשור בהורדה מובהקת של האירועים הקרדיו-וסקולריים (Solomon DH et al. Ann (Rheum Dis. בפירסום מוקדם של מחקר "חתך" איטלקי בינואר 2016 דווח שרמה גבוהה של חומצת השתן קשורה ב – nondipping בחולים צעירים שאובחנו לאחרונה כסובלים מיל"ד (Giallauria F, et al. Clin Exp Hypertens). מאמר המערכת מעלה שתי שאלות שאין לנו תשובה עליהן: 1. האם עיכוב קסנטין אוקסידזה מציגה גישה חדשה לטיפול העתידי במחלות קרדיו-וסקולריות? 2. מי הוא האחד שאחראי לפעילות ההדדית בין התרופות, לדרגת עיכוב הקסנטין אוקסידזה ולמניעה קרדיו-וסקולרית?

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה