החוקרים מסבים את תשומת ליבנו לאחוז הגבוה של שמנים [כמעט 30%] עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני גלוי, וליחס הלינארי בין אלדוסטרון, מבנה הלב ומסת השומן שסביב לשריר הלב.

הערה:
השמנה, מסתבר, אינה בהכרח סיבה עצמאית בלעדית ליתר לחץ דם. ואולי הקשר הפוך? אולי האלדוסטרון עצמו תומך בהתפתחות השמנה? מכל מקום, השיעור הגבוה של 30% של היפראלדוסטרוניזם ראשוני, על פי קריטריונים מקובלים, מפתיע, לפחות אותי. כאן המקום להזכיר שאלדוסטרון הוא גורם דיפרנציאציה מוכח בתאי גזע ברקמת השומן [פראדיפוציטים]. מענין לא פחות הוא הקשר בין רמת האלדוסטרון אחרי דיכוי עם סליין לבין מסת שריר החדר השמאלי. אני מצפה בקצר רוח להרחבת העבודה לנבדקים עם ממדי השמנה שכיחים יותר. בארה"ב BMI 37-38 בגיל 55 יותר שכיח מאשר אצלנו…

Cheng-Hsuan Tsai et al: Obesity-Related Aldosteronism is Associated with Adverse Cardiac Structure, Function, and Adiposity. MedRxiv, https://doi.org/10.1101/2025.11.12.25340075

הפוסט היפראלדוסטרוניזם בהשמנה: שכיח מאד ומשפיע על מבנה הלב הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

המחברים ביצעו ניטור לחץ דם אמבולטורי של 24 שעות שעל פי קבעו אם לפציינט לחץ דם גבוה. כמו כן נמדד לחץ דם בידי הרופא או האחות, בחדר מבודד, 4 מדידות, אחת כל 5 דקות ובחדר המתנה, בלי אישור לשוחח, 3 מדידות, אחת כל שלש דקות.

בממוצע, המדידות בחדר המתנה היו דומות, אם כי נמוכות ב-3 ממ"כ מהמדידות של הרופא. המדידות בחדר מבודד היו זהות לממוצע היום של ההולטר. עם זאת, כאשר הגדירו יתר לחץ דם כ-140/90 ומעלה אצל הרופא ו-135/85 ומעלה ביום על סמך ההולטר ביום ומדידות בחדר מבודד, 140/85 בחדר המתנה [על פי חישוב מורכב], נמצא שבחדר המתנה היה זיהוי טוב יותר של לחץ דם של החלוק הלבן ושל מאשר בחדר מבודד; לעומת זאת, בזיהוי masked hypertension הדיוק האבחנתי היה טוב יותר בחדר מבודד (88%) מאשר בחדר המתנה (73%). החוקרים מסיקים שלחץ דם בחדר המתנה הוא כלי טוב, זמין וקל לתפעול בעיקר בהעדר גישה לציוד של ניטור 24 שעות.

הערה:
החוקרים הניחו מספר הנחות, לאו דווקא מוכחות, כדי לערוך את ההשוואות שלהם, אבל המסר הסופי גם מענין, גם שווה בדיקה וגם ישים: אפשר למדד לחץ דם בחדר המתנה מספר פעמים במכשיר פשוט, והמדידה הזו טובה לא פחות מהמדידה בחדר הרופא. בסופו של דבר, מי שרוצה לגלות masked hypertension ברצינות, וזוהי תסמונת חשובה, יצטרך לבצע הולטר של 24 שעות. במערכת הבריאות שלנו, עם כל ענייה ומגרעותיה, הולטר לחץ דם נגיש לרוב האוכלוסיה [אינני בטוח לגבי הפריפריה..], אלא שיש לבצע אותו כהלכה..

Sánchez Bacaicoa et al: Automated Office Blood Pressure Measurements in Waiting Room or Isolated Room for Diagnosis and Phenotyping of Hypertension. Journal of the American Heart Association 14: 20, https://doi.org/10.1161/JAHA.124.038011

הפוסט Automated Blood Pressure monitoring – האם בחדר מבודד או אפשר גם בחדר המתנה? הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

בתום 3 שנות מעקב, לחץ הדם הסיסטולי ירד ב17 ממ"כ בחולים ללא איס"ק כליות, [ eGFR 60  ומעלה], 12 ממ"כ ב-eGFR בטווח של 45-59, ו-13 ממ"כ כספית בטווח שבין 30 ל-45. מה שמפתיע ומעורר תקווה היא העובדה שבמהלך מעקב בן 3 שנים הירידה בתפקוד בכליה היתה דומה בכל הקבוצות, כולל הקבוצה ללא מחלת כליה. מכאן שהשימוש בדנרבציה כלייתית אינו מזיק, ככל הנראה, לתפקוד הכליה, ומוגדר על ידי החוקרים כבטוח.

הערה:
כמובן, אין כאן קבוצות בקרת שטופלו באפן שונה, ובכל זאת, לא מו בן מאליו. אשמח מאד אם הנפרולוגים בינינו יגיבו לתוצאה הזו….

Schlaich et al: Renal Denervation in Patients With Moderate to Severe Chronic Kidney Disease. Hypertension, October 28, 2025; https://doi.org/10.1161/HYPERTENSIONAHA.125.25470

הפוסט RENAL DENERVATION מפחיתה לחץ דם מבלי פגיעת יתר בתפקוד כלייתי באיס"ק כלייתית עם יתר לחץ דם עיקש הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

א. כי יתר לחץ דם קשור גם ל OSA וגם ל-microbleeds
ב. כי microbleeds הם אחד מסימניה של מחלת כלי דם קטנים של המוח.
ג. כי microbleeds אינם פרמטר הנלקח בדרך כלל בחשבון כשדנים ב- TARGET ORGAN DAMGE, אבל יש להם קשר ישיר לפגיעה קוגניטיבית.

המחקר עצמו:

קוהורט קוריאני עם למעלה מ-1400 משתתפים, כמחציתם עם OSA בדרגות חומרה שונות, עם גיל בסיסי של 57.7 שנים, מעקב בן 8 שנים, ובדיקות MRI בבסיס ופעמיים נוספות במהלך המעקב. בחישוב מתקנן עבור כל גורמי הסיכון הידועים, ובניפוי מי שהיו לו נגעים כאלה בבדיקת הבסיס, הסיכון להופעת מיקרו-דימומים בין הלוקים ב OSA בינונית עד קשה, היה גבוה פי 2.14  ביחס למי שלא היתה הם OSA כלל. OSA קלה לא היתה כרוכה בהופעת מיקרו-דימומים.

הערה:
זהו המחקר הראשון המצביע על קשר בין OSA משמעותית לבין מיקרו-דימומים מוחיים. אין סיבה לחשוב שהדבר נכון רק לגבי קוריאה.

Tanweer Siddiquee et al: Obstructive Sleep Apnea and Cerebral Microbleeds in Middle-Aged and Older Adults. JAMA Netw Open.  October 28, 2025. 2025;8;(10):e2539874. doi:10.1001/jamanetworkopen.2025.39874

הפוסט "דום נשימה" חסימתי [OSA] בגיל הביניים והלאה כרוך במספר מוגבר של brain microbleeds הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

השאלה: האם נכון להפחית את התרופות ללחץ הדם בזהירות?

התוצאה: במעקב בן 4 שנים, לחץ הדם הסיסטולי עלה בכ- 4 ממ"כ אך לא היה שינוי בתמותה. כ-63 אחוזים נפטרו תוך המעקב.

הערה:
תמיד חוששים מהורדת יתר של לחץ הדם דווקא בחולים שבריריים בשנות חייהם האחרונות. לפחות מבחינת תמותה, אין לחשש זה אחיזה. מצד שני, לא נותחו כאן מדדים אחרים, כמו של איכות חיים, אולי כי אנחנו כבר בקצה התחתון שלהם. אז ההפחתה אינה נחוצה, אבל גם לא לוותה בתמותת יתר למרות עליה של 4 ממ"כ בלחץ הדם. אז הנה: מאמר אחר על קוגניציה שפורסם מסין ונידון בנפרד על ידי פרופ. יודפת, במבנה שונה, ואוכלוסיה שונה הראה פחות ירידה בקוגניציה עם הפחתת הטיפול בלחץ הדם…. הנושא פתוח.

Benetos et al; Reduction of Antihypertensive Treatment in Nursing Home Residents. NEJM, DOI: 10.1056/NEJMoa2508157

הפוסט האם להפחית טיפול תרופתי נגד יתר לחץ דם בבני 80 ומעלה, שבריריים, שלחץ הדם הסיסטולי שלהם פחות מ-130? הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

והתוצאה? שיעור ההפחתה בהתקדמות נגעים [נפחם הכולל, נגעים ישנים וחדשים] מסוג זה גבוה יותר בצעירים שגילם פחות מ-65 שנה מאשר במבוגרים יותר [עד גיל 79 ב-SPRINT ועד גיל 75 ב-ACCORD]. ב-SPRINT שיעור ההפחתה לעומת הטיפול הרגיל היה  75%, 34% ,19% בקבוצות הגיל שמתחת ל 65, 66-75 ומעל 75 בהתאמה. גם בחולי ה-ACCORD היה הבדל בין צעירים מ-65 שנה ובוגרים יותר.

מסקנת המחברים: יתכן שהפחתה אינטנסיבית בלחץ הדם מגנה יותר מפגיעה בחומר המוחי הלבן במטופלים צעירים יותר.

הערה:
הגיעה השעה להשתחרר מהסתכלות על פגיעה מוחית מיתר לחץ דם רק במונחים של אירועים. מחקר זה תורם להבנת הצורך בהסתכלות רחבה יותר, בטיפול מוקדם ככל האפשר ושופך אור נוסף על השפעותיו החיוביות של טיפול קפדני בלחץ דם גבוה. אנו פוגשים לעתים קרובות ב WMH ב-MRI מוח אקראיים אבל אין הם תופסים מקום, עדיין, בשיקולים הקליניים שלנו.

Pruzin et al: Effect of Intensive Systolic Blood Pressure Control on Markers of Cerebral Small Vessel Disease by Age. Hypertension, New online. https://doi.org/10.1161/HYPERTENSIONAHA.125.25202

הפוסט האם טיפול אינטנסיבי להורדת לחץ דם מגן על המוח גם בקשישים? הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

איפה נמצא אותו?

חפשו בדפדפנים, כשמולכם גיליון נתוני המטופל את המושג הבא:
The American Heart Association PREVENT Online Calculator

מה המסר?

הוא מחליף את טבלאות הסיכון המורכבות ונותן ערך סיכון מוגדר לעשור הקרוב. למשל, סיכון של 7.5% ומעלה נחשב לסיכון מוגבר בעת ההחלטה, והיישום המפורטים בהנחיות.

כאשר מפעילים את מחשבון PREVENT לניתוח תוצאות מחקר – SPRINT מה מפיקים?

זהו ניסוי שתכליתו לבחון את האפשרות להתקדם לרפואה מותאמת אישית באמצעות מחשבון PREVENT תוך שימוש בדיעבד בנתוני מחקר SPRINT כדי לכמת את התועלת והנזק בשימוש בהפחתת לחץ הדם הסיסטולי אל מתחת ל 120 ממ"כ בהשוואה ל-140 ממ"כ.

מבין 6554 משתתפיו, שגילם הממוצע היה 65; 16%, 62% ו-22% סווגו כבעלי סיכון נמוך עד גבולי [פחות מ 7.5% סיכוי לארוע בעשור הקרוב], בינוני [7.5- עד פחות מ 20%] או גבוה [יותר מ20%] בהתאמה. תוך ממוצע מעקב של 3.86 שנים, ה-HR לארוע היה  0.74, 0.7, ו-0.85 בשלש הקבוצות, בהתאמה. ה-HR  למאורע שלילי משמעותי היה 1.12, 1.66, ו-1.28 בשלוש קבוצות הסיכון, בהתאמה.

החוקרים מסיקים שההפחתה בסיכון לארוע נצפתה בכל קבוצות הסיכון [נמוך, בינוני וגבוה] אבל מוסרים שבמספרים מוחלטים, התועלת בקבוצת החולים בסיכון הגבוה הייתה גבוהה פי 10 מאשר בקבוצה בסיכון הנמוך. לדעתם, הממצא מוכיח את יעילות מחשבון ה-PREVENT בהחלטות קליניות.

הערה

• למרות התוצאות הברורות, הטיפול האינטנסיבי מעניק יתרון בכל הקבוצות וגם בעל פרופיל דומה של עליה בתופעות לוואי בכולן. לכאורה משמעות הדבר שאין טעם בחישוב… למעשה, ככל שהפציינט חולה יותר, הטיפול מועיל יותר.
• בהתחשב בכך שהגיל הוא גורם מכריע בנוסחאות הסיכון, אין למנוע טיפול שאפתני גם במבוגרים, אבל זהו התחום בו דרוש מחקר ממוקד, בעיקר משום שאוכלוסיית הקשישים גדלה משנה לשנה והמידע מעל גיל 75 איננו מספיק. מה עם בני 90? הם פחות נדירים מאשר לפני עשור או שניים….

Deington et al: Using PREVENT Equations to Compare Intensive vs Standard Systolic Blood Pressure Control for Primary Prevention in SPRINT. J Am Coll Cardiol. 2025 Oct 28

הפוסט מושג החודש | מחשבון סיכון קרדיווסקולרי PREVENT הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

פרופ' נפתלי שטרן
פרופ' מן המניין [אמריטוס], אוניברסיטת תל אביב
מנהל מרכז סגול לאפיגנטיקה, איכילוב

תפקידי עבר: מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ויתר לחץ דם, איכילוב; נשיא החברה ליתר לחץ דם בישראל; חבר הנשיאות המדעית של החברה הבינלאומית ליתר לחץ דם.

שלום לחברים

ביראת כבוד אני נכנס למדור אותו כתב וערך באפן מרשים כל כך פרופ' יאיר יודפת במשך עשרות שנים ובו עדכן מדי חדש על מה שהתחדש בתחום לחץ הדם בספרות הרפואית. תודה מקרב לב, יאיר. אמנם אתה בן 95, אבל לדעתי אתה צעיר ממני ביולוגית בהרבה….

תהליך העבודה שאנסה לפתח יהיה מעט שונה, משום שהתחום לא רק התרחב אלא עבר מספר שינויים דרמטיים:

1) דור שלם של האנשים ששלטו בו, לעתים באופן רודני למדי, גם בקביעת ההנחיות וגם במערכות העיתונים, התחלף, והדבר מורגש היטב.

2) התחום מתקשר יותר עם תחומי המדע הביולוגי ומדעי עיבוד הנתונים.

3) חלק מהעיתונים המובילים הוסיפו חמרים שהם תוצרי AI ואחרים, סיכומים של עיקרי נושאים באפן נגיש יותר לרופאים שאינם מומחים בתחום. אלה מהווים מן "השקפות או הנחיות ביניים" שכדאי להציץ בהן מעת לעת.

4) ניתן להיעזר ב-AI לא לצורך כתיבה, אלא לסריקה ראשונית בתהליך בחירת המאמרים הנבחרים. בחירת כמה מאמרים מתוך מאות רבות הוא הקשי העיקרי במשימה.

5) הכתיבה המדעית הסינית הגיעה לרמות הגבוהות ביותר אך לא תמיד קל להבחין בה בין עדית לזיבורית. כמו כן, אע"פ שהמאמרים מסין כוללים לעתים קרובות מספרי חולים ענקיים, ובכך משפיעות מאד, הם מוגבלים פעמים רבות לסינים, שהפנוטיפ שלהם לא בהכרח דומה לשלנו.

לבסוף, במידה ויש מישהו שמעוניין להבליט או לסקור מאמר, ולדון בו בקצרה, גם באפן חד פעמי, אנא שלחו לי קטע קצר עליו ל nafstern66@gmail.com ואכליל אותו תוך ציון שמכם בלקט הקרוב האפשרי.

בניגוד לפרופ' יודפת המסור, הלקט שאציע יופיע, בגלל מגבלות הזמן שלי, רק אחת לחדשיים – שלושה, אלא אם מישהו ירצה להצטרף אלי למשימה.

אז נתחיל..

נפתלי שטרן

הפוסט מה חדש ביל"ד – נובמבר 2025 | מאת פרופ' נפתלי שטרן הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

Su Y, Zhang M, Xu P, et al. Genetic causal assessment between major depression and hypertension: A two-sample bidirectional Mendelian randomization study. Clin Exp Hypertens. 2025 Dec 31. Epub 2025 Sep 11.

הערה

ממצאי המחקר מראים שדיכאון חמור הוא גורם סיכון ליל"ד בקרב אנשים מהגזע הלבן. לכן, לא ניתן ליחס ממצאים אלו לאנשים מגזע או מוצא אחרים. יש למדוד את לחץ הדם באופן עקבי באלו עם דיכאון חמור ולטפל להורדתו באם הוא עלה.

הפוסט האם קיים קשר גנטי בין דיכאון חמור ליל"ד? הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.

Akavian I, Nitzan I, Twig G, et al. Association Between Migraine and Hypertension in 2 Million Adolescents. Hypertension. 2025 Sep 4. Epub ahead of print.

הערה

מחקר זה הראה שקיים קשר מובהק בין מיגרנה ליל"ד עם ביטוי חזק יותר במתבגרים כולל מיגרנה בחומרה גדולה יותר. ממצאים אלו מניחים שמתבגרים עם מיגרנה יגיבו טוב יותר מניפוי אלו שסובלים מיל"ד וטיפול להורדתו. בעיבוד הנוכחי נמצא קשר חזק יותר במיגרנה חמורה מאד מאשר נמצאים במקרי מיגרנה. יתר מכך, הסיכון  ליל"ד חמור היה גדול יותר ליל"ד פחות חמור באלו עם מיגרנה. תת- עיבוד תומך כתלוי-מינון בעלייה בסיכון ליל"ד וגם לחמור יותר. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהראו הבדלים בסיכון ליתר לחץ דם כאשר מאבחנים מיגרנה עם או בלי אאורה. הם גם תואמים למחקר קודם שהדגים קשר חזק יותר בין יתר לחץ דם למיגרנה במקרים של יתר לחץ דם ממושך ובלתי מאוזן. ממצאים אלה מעלים את האפשרות של השפעה הדרגתית שמוסיפה ממד נוסף לקשר שבין מיגרנה ליתר לחץ דם ותומכים בתוקף התוצאות במחקר הנוכחי.;קיימת אפשרות שהגיל הצעיר של אוכלוסיית המחקר תורמת להבדל המתון יחסית של מיגרנה עם שכיחות של 3.1% בנשים ושל 2.7% בגברים. המנגנון להבדל זה נובע כנראה מאי יציבות של אסטרוגן שיכול להשפיע על הפתופיזיולוגיה של המיגרנה ושינויים הורמונלים יכולים כנראה להשפיע על התיפקוד הואסקולרי. מחקרים אפידמיולוגיים תומכים גם הם במחלה מגדרית של מחלה ואסקולרית בנשים עם רגישות גדולה יותר לחלות במיגרנה. המנגנון שגורם לכך אינו ברור עדיין. אבל במחקר חדש שבודק את כל ה – DNA לזיהוי שונות שקשורה במחלה ספציפית או תורשתית (genome-wide association study) נמצא שללחץ הדם ולמיגרנה יש גנים משותפים שתומך ברעיון שמצבים ביולוגיים משותפים מונחים ביסוד שני מצבים אלו. גנים משותפים אלו קשורים עם התפתחות ווסקולרית, תיפקוד האנדותל והומאוסטזה של סידן. לשתי מחלות אלו יש שכיחות גדולה שגורמות לנכות ותמותה. מיגרנה קשורה בסיכון מוגבר לשבץ מוחי איסכמי או דימומי ולאוטם שריר הלב. יש לבצע ניפוי מוקדם לחולי מיגרנה, יל"ד וגורמי סיכון ווסקולריים אחרים להורדת תופעות לוואי והקשר עם תחלואה ותמותה. מגבלת המחקר העיקרית היותו מסוג "חתך" ולכן לא ניתן להסיק על סיבתיות אם כי החוקרים טוענים שלממצא היה קשו חזק במבחן רגישות במדגם גדול מאד של משתתפים.

הפוסט האם יש קשר מובהק בין מיגרנה ליל"ד? הופיע לראשונה ב-אתר החברה ליתר לחץ-דם.