מטרת המחקר שבוצע בברזיל היתה לבדוק את הקשר בין יל"ד במתבגרים (גיל 14-17) עם יל"ד ומאפיינים סוציו-דמוגרפיים ואורחות חיים של ההורים. המחקר נערך בקרב 1,231 מתבגרים, 1,202 אימהות ו – 871 אבהות. לחץ הדם במתבגרים נמדד במכשיר אוסצילומטרי ופרטים על ההורים מדיווח אישי. השכיחות של יל"ד במתבגרים היתה גבוהה יותר שהוריהם היו מבוגרים יותר ושניהם סבלו מיל"ד ועם אם שסבלה ממשקל עודף. בעיבוד רב-מישתנים נמצא שמתבגרים היו בסבירות גדולה יותר לסבול מיל"ד עם אימהות מבוגרות יותר בלידה (יחס הסתברות מובהק של 2.36), אם עם יל"ד היה יחס הסתברות מובהק של 2.22 ואב עם יל"ד עם יחס הסתברות של 1.70. סיכון גדול יותר ליל"ד היה במתבגרים שלאימהות שלהם היו יותר מצבר של 4 או יותר גורמי סיכון (BMI, גיל, בלי פעילות גופנית, עישון, אלכוהול – יחס הסתברות מובהק של 2.53).
Christofaro DGD, Mesas AE, Ritti Dias RM, et al. Association between hypertension in adolescents and the health risk factors of their parents: An epidemiological family study, J Am Soc Hypertens. 2018 Jan 3. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הממצא העיקרי במחקר הוא שיל"ד במתבגרים קשור ביל"ד של שני ההורים ולידתם מאם שהיתה בגיל מבוגר יותר (מעל גיל 41). יתרה מכך, קיום של 4 גורמי סיכון בריאותיים או יותר אצל האם קשור באופן מובהק ביל"ד במתבגרים. הסבר אפשרי להשפעת גיל ההיריון הוא לידת ילדים עם משקל נמוך באם מבוגרת להם יש סיכון גדול יותר ליל"ד, לסוכרת ולהשמנה של המתבגר. תרומתו החדשה של המחקר היא שלמתבגרים לאם ולא לאב עם 4 או יותר גורמי סיכון בריאותיים יש סיכון פי 2.5 לסבול מיל"ד. ההסבר קלוש לממצא זה שהאם מבלה יותר זמן עם הילדים ולכן משפיעה יותר על התנהגותם כמו היעדר פעילות גופנית, עישון וצריכת אלכוהול. למחקר תצפיתי זה כמו לכל מחקרי ה"חתך" יש להתייחס בזהירות לגבי הסיבתיות. בנוסף, מדידת לחץ הדם נעשתה ביום אחד וכמובן שאין לשלול את תופעת החלוק הלבן בעיקר במתבגרים.