מטרת המחקר היפאני שבוצע בקבוצה של Kario היתה לבדוק את הקשר בין הפרמטרים של לחץ הדם בשינה תוך בדיקה סימולטנית של פוליסומנוגרפיה (ע"י מכשיר בשם triggered nocturnal BP (monitoring בקרב 117 חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה (גיל ממוצע 57.9 כאשר 85.3% הם גברים). בעיבוד רב-משתנים תוך תיקנון לגיל, למגדר, ל -BMI ולמדידות בפוליסומנוגרפיה (מדד אפניאה-היפופניאה, מדד האפניאה, מדד ההתעוררות, רמת ריווי החמצן הנמוכה ביותר ורמת ריווי החמצן נמוכה מ – 90%) נמצא שמדד האפניאה-היפופניאה ורמת ריווי החמצן הנמוכה ביותר היו הגורמים העצמאיים והמובהקים לרמת לחץ הדם הגבוהה ביותר שנמדדה. שני מישתנים אלו היו גם גורמים עצמאיים ומובהקים ל"קפיצת" (surge) לחץ הדם בשינה שמוגדרת כהבדל בין שיא לחץ הדם הסיסטולי בשלב ההיפוקסיה וממוצע לחץ הדם הסיסטולי תוך 30 דקות לפני ואחרי שיא לחץ הדם הסיסטולי בהיפוקסיה שנמדדה ברווחים קבועים ב – ABPM.
Kuwabara M, Tomitani N, Shiga T, Kario K. Polysomnography-derived sleep parameters as a determinant of nocturnal blood pressure profile in patients with obstructive sleep apnea. J Clin Hypertens (Greenwich). 2018 May 30. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
זהו המחקר הראשון שמראה ששיא לחץ הדם בזמן ההיפוקסיה ו"קפיצת" לחץ הדם בשינה קרובים הרבה יותר לפרמטרים של הסומנוגרפיה מאשר ללחץ הדם הסיסטולי הגבוה ביותר והממוצע שלו (ב – ABPM רגיל) בחולי דום נשימה חסימתי בשינה. ריווי החמצן הנמוך ביותר בשינה הוא הגורם העצמאי החזק ביותר לשיא לחץ הדם הסיסטולי. כידוע דום נשימה חסימתי בשינה גורם לירידה ניכרת בריווי החמצן שגורמת לתגובה חולפת של פעילות סימפתטית חזקה ואפקט ולסלבה חזק וכתוצאה "קפיצת" לחץ דם מוגזמת. מידת חומרת דום הנשימה נקבעת קלינית ע"י מספר האפיזודות של אפניאה-היפופניאה בהקשר להפרעות בשינה אבל מבחינת הסיכון ה – CV מידת חומרת הירידה ברווי החמצן באירועי האפניאה ותכיפותם מעידים יותר על סיכון זה ובעיקר על הסיכון לאירוע CV בשינה. השאלה מהו הטיפול בהפרעה קשה זאת? באחד המחקרים נמצא שמתן קרבדילול 20 מ"ג לפני השינה מוריד את שיא לחץ הדם הסיסטולי בהיפוקסיה ב – 23 ממ"כ בחולי יל"ד עם הפרעה זאת. במחקרים קודמים של קבוצה זאת נמצא ששימוש ב – CPAP מוריד את "קפיצות" לחץ הדם אלא שהשימוש במכשיר זה אינו מושלם והשפעתו למניעה CV תלוייה בדבקות החולים בשימוש בו שהיא די נמוכה (גם לפי ניסיוני). במחקר הנוכחי נמצא שהשפעה הטובה בכיוון זה מושגת ע"י CCBs שמורידים את שיפוע קו הרגרסיה בין שיא לחץ הדם הסיסטולי בהיפוקסיה ורמת ריווי החמצן הנמוכה ביותר, וחסמי אלפה וביטא שמורידים באופן מובהק את קו הרגרסיה בין "קפיצת" לחץ הדם הסיסטולי וריווי החמצן הנמוך ביותר. מגרעתו העיקרית של מחקר זה היא בהיותה מסוג "חתך" שאינו מאפשר קביעת סיבתיות. (במחקר שפורסם לאחרונה לא נמצאה ירידה בסיכון ה – CV ע"י שימוש ב – CPAP בחולי דום נשימה חסימתי בשינה למרות ירידה בלחץ הדם)