מטרת המטה-אנליזה הרב-לאומית, הרב-מרכזית היתה לבדוק האם למשפחה (סוג) מסויימת של תרופות להורדת יל"ד מורידה טוב יותר את הסיכון לדמנציה. נכללו במטה-אנליזה מחקרים תצפיתיים שפורסמו בין ינואר 1980 לינואר 2019. בעיבוד נכללו עוקבות של אנשים מהקהילה עם יותר מ – 2,000 משתתפים, עם איסוף נתונים על 1. אירועי דמנציה לפחות במשך 5 שנים, 2. שלחץ דמם נמדד, 3. עם אימות של סוג התרופה שקיבלו, 4. שעברו בדיקה אישית ו-5. עם מעקב אחרי תמותה. בוצעה הערכת הקשר של היארעות דמנציה ומחלת אלצהיימר קלינית תוך שימוש ב – 5 סוגי תרופות ליל"ד, תוך ריבוד ללחץ דם גבוה בבסיס (שווה או מעל 140/90 ממ"כ) ולחץ דם תקין (נמוך מ – 140/90 ממ"כ). במטה-אנליזה נכללו 6 מחקרים מבוססי-קהילה (31,090 שהיו ללא דמנציה בבסיס ומעל גיל 55) עם מעקב חציוני של 7-22 שנים. תוך המעקב אירעו 3,728 מקרים של דמנציה ו – 1,741 של אלצהיימר. אנשים שנכללו ברובד של יל"ד (15,537) שנטלו תרופה מכל אחד מסוגי התרופות היו בסיכון נמוך ומובהק של 12% לפתח דמנציה ושל 16% לפתח מחלת אלצהיימר בהשוואה ללא מטופלים תרופתית. לא נמצא כל הבדל מובהק בהשפעה של סוג ספציפי של תרופה ליל"ד על הורדת הסיכון. לא נמצאה כל השפעה על ההיארעות של דמנציה או מחלת אלצהיימר בקרב 15,553 נורמוטנסיביים.
Ding J, Davis-Plourde KL, Sedaghat S, et al. Antihypertensive medications and risk for incident dementia and Alzheimer's disease: a meta-analysis of individual participant data from prospective cohort studies. Lancet Neurol. 2019 Nov 6. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במטה אנליזה הנוכחית לא נמצאה השפעה של סוג ספציפי של תרופה לי"ד על הורדת הסיכון לדמנציה. מצד שני, טיפול בהורדת לחץ הדם ללא כל קשר לסוג התרופה הוריד את הסיכון לדמנציה. נמצאה אמנם מגמה להשפעה לטובת הטיפול בדיורטיקה ובחסמי בטה אבל היא לא היתה מובהקת. במאמר המערכת מובאות תוצאות דומות גם של מטה-אנליזה שעדיין לא פורסמה שכללה 27 מחקרים ארוכי-טווח עם מעל 50 אלף משתתפים עם טיפול לפחות בסוג אחד של תרופות למשך 12 חודשים ללא כל יעילות של סוג ספציפי של תרופה להורדת לחץ הדם על דמנציה וירידה קוגניטיבית שהיתה עקבית גם בעיבודי תת-קבוצות. גם בה נמצא רמז להשפעה טובה יותר טיפול מבוסס-דיורטיקה בכמה עיבודים. ההשפעה הטובה של הורדת לחץ הדם בגיל הביניים על התיפקוד הקוגניטיבי נמצאה גם כידוע במחקר SPRINT-MIND. נתונים אלו מעידים על חשיבות הורדת לחץ הדם ולא סוג התרופה על הגנה על המוח. קיים עדיין צורך להבנה טובה יותר של המנגנון שקשור בהשפעה הטובה של הורדת לחץ הדם על הקוגניציה והדמנציה ללא כל קשר לשבץ מוחי איסכמי או דימומי, הצורך בנתונים נוספים על השפעה של תתי-קבוצות של תרופות (כמו דיורטיקה חוסכת אשלגן), אלו עם סיכון גבוה (כמו שבץ מוחי או TIA בעבר) והקשר לכושר החדירה למוח ועל הפעולה הדדית של סמנים גנטיים בדם והדמייתיים לגילוי מוקדם יותר של הדרדרות קוגניטיבית.