מטרת המחקר האמריקאי Women's Health Initiative Memory Study (WHIMS) היתה לבדוק את הקשר בין יל"ד, הטיפול ביל"ד וצריכת המלח על הירידה בקוגניציה בקרב נשים קשישות. במעקב פרוספקטיבי עם חציון של 9.1 שנים נכללו 6,426 נשים בגיל 65-79. צריכת המלח נבדקה בשאלונים למילוי עצמי ולחץ הדם נקבע לפי דייוח עצמי או טיפול תרופתי ביל"ד. מידת צריכת המלח אושרה גם בבדיקות שתן. איזון לחץ הדם נקבע בבדיקה במרפאה בערכים מתחת ל 140/90 ממ"כ. הערכת מצב הקוגניציה בוצעה אחת לשנה ע"י סקירה קוגניטיבית כללית והערכה נוירו-קוגניטיבית ונוירו-פסיכיאטרית. ירידה קוגניטיבית זוהתה ע"י היארעות של הפרעה קוגניטיבית קלה או דמנציה. יל"ד בפני עצמו היה קשור בסיכון מוגבר ומובהק של 20% לירידה בקוגניציה, היעדר איזון לחץ הדם היה קשור בסיכון מובהק לירידה קוגניטיבית בהשוואה לנשים עם יל"ד מאוזן. צריכת נתרן מעל 1,500 מ"ג ליום לא השפיעה על הירידה בקוגניציה בנשים היפרטנסיביות או באלו ללא איזון לחץ הדם.
Haring B, Wu C, Coker LH, et al. Hypertension, dietary Sodium, and cognitive decline: Results From the Women's Health Initiative Memory Study. Am J Hypertens. 2015 Jul 1. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הממצא שיל"ד בפני עצמו או יל"ד שאינו מאוזן קשור בירידה קוגניטיבית ידוע כבר ממחקרים קודמים. מה שמעניין שלצריכת המלח לא היתה השפעה ישירה על הקוגניציה אם כי ללא ספק היתה לה השפעה על רמת לחץ הדם או האיזון. במספר מחקרים נמצא שצריכת מלח מוגברת מעלה את הסיכון ל – TIA בעקבות העלייה בלחץ הדם באנשים שרגישים למלח. ידוע גם שצריכת מלח מוגברת גורמת לעקה חימצונית, להפרעה בתיפקוד האנדותל ולעידוד ההזדקנות הווסקולרית. אין לחוקרים הסבר להיעדר כל השפעה של צריכת מלח מוגברת על הקוגניציה. יש להתייחס לממצאי מחקר זה בזהירות גדולה היות והוא מבוסס על שאלונים במילוי אישי ועל מדידת לחץ הדם במרפאה.