האם מתבגרים וצעירים שנולדו בעזרת IVF סובלים מהזדקנות וסקולרית מוקדמת במתבגרים ובצעירים?

תאריך: 03/10/2018

מטרת המחקר שבוצע בשוויץ היתה לבדוק את ההשערה שקיימים שינויים וסקולריים במתבגרים וצעירים שנולדו ע" IVF וקיימת אפשרות שהתפתחות של יל"ד היא נקודת הסיום הרלבנטית ששאותה ניתן לגלות. חמש שנים לאחר ההערכה הראשונה נערכה הערכה חוזרת לתיפקוד הווסקולרי ובוצע ABPM ל – 54 צעירים בריאים שכניסת אמם להריון נעשתה בסיוע טכנולוגיות ה – IVF ו – 43 מתואמי גיל ומגדר שימשו כבקרה. נמצא ששינויים וסקולריים מוקדמים קבועים אותרו בקרב צעירים אלו שהודגמו ע"י הפרעה של 25% בהרחבה מובהקת תלויית-זרימה של העורק הברכיאלי, בעלייה במהירות גל הפעימה ובעיבוי האינטימה-מדיה של עורק התרדמה. יתרה מכך, נמצא הבדל מובהק בערכי ABPM (סיסטולי 119.8 לעומת  115.7; דיאסטולי 71.4 לעומת 69.1 ממ"כ) והשונות היתה גדולה יותר בילידי הטכנולוגיות לעומת הבקרה. שמונה מתוך 52 "ילידי הטכנולוגיות" ורק 1 מתוך 43 מהבקרה נכללו בקריטריונים של ה – ABPM כהיפרטנסיביים (מעל 130/90 ממ"כ או  מעל אחוזון 95.

Meister TA, Rimoldi SF, Soria R, et al. Association of assisted reproductive technologies with arterial hypertension during adolescence. J Am Coll Cardiol. 2018 Sep 11;72(11):1267-1274.

הערת פרופ' יודפת

הממצא העיקרי של המחקר הנוכחי היה שלפי הקריטריונים לשכיחות של יל"ד שמבוססים על ניטור אמבולטורי יחיד נמצא בילדי ה – IVF סיכון גדול פי 6 לסבול מיל"ד לעומת הבקרה. ממוצע לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי של מתבגרים וצעירים אלו היה גבוה יותר בערך ב – 4 ממ"כ ו – 2 ממ"כ בהשוואה לבקרה. תצפית זאת עם מעט משתתפים שגילם היה מתחת לגיל 30, עם BMI נמוך (23) ועם שכיחות נמוכה של יל"ד וללא עישון וסוכרת של האמהות אינה מייצגת את האוכלוסייה הכללית שנמצאת בסיכון ליל"ד מלבד ה – IVF ( כמו לידות מרובות, רעלת ההריון, יל"ד כרוני, סוכרת והשמנה) שלא נכללה במחקר. ביצוע IVF חושף את הגמטה והעובר לסביבות פיזיקליות והורמונליות לפני ההשתלה. החשיפה היא קצרה בהפרייה טרייה ואילו הקפאת הגמטה או העובר היא ארוכה יותר והשפעת הסביבה ומשך החשיפה יכולים לגרום לשינויים אפיגנטיים עם השפעה לרעה על המערכת הווסקולרית. לאסטרדיול בלבד יש השפעה תלוית-מינון על התיפקוד הווסקולרי ותמיכה הורמונלית במשך ההריון יכולה לגרום להשפעה ארוכת-טווח על המבנה והתיפקוד הווסקולרי. מחקרי חיות ובני אדם דיווחו שקיימת הפרעה ברמות המתילציה או היפרמתילציה של ה – DNA ב – IVF שנמצאת בפרומוטר ובאיזורי רגולציה אחרים של הגנום. השפעת האפיגנום על לחץ הדם בחיים המאוחרים נבדקה לאחרונה במטה-אנליזה של 17,000 איש בקהילה. אותרו 30 העתקים שונים של אתרי מתילציה על ה – DNA בכדורי הדם הלבנים בקשר עם לחץ הדם. גישות חישוביות לזיהוי תורמים סיבתיים לעלייה בלחץ הדם מערבים מתילציה וביטוי של חלבון (TSPAN2) שמעורב בטרנסדוקציה איתותית (איתות של מולקולה חוץ-תאית שמפעילה קולטן ספציפי שנמצא על שטח התא או בתוכו שמפעיל שרשרת של אירועים ביוכימיים בתוך התא ויוצר תגובה שתלוייה בסוג התא ומשנה את המטבוליזם שלו, את צורתו ואת הביטוי הגנטי שלו) שקשורה לכושר ההתכווצות והדיפרנציאציה של תאי השריר החלק. תוצאות אלו תומכות בהנחה ששינויים אפיגנטיים יכולים להשפיע על הוויסות של לחץ הדם בחיים המאוחרים. מספר המשתתפים במחקר הוא קטן שבו ניתן לבדוק את ההשערה ששינוי בסביבה הטבעית של IVF (עובר טרי לעומת עובר קפוא) ימנע הפרעה וסקולרית מאוחרת יותר. שמונים אחוז מהלידות במחקר זה היו מהעברת עובר טרי ולא נערכה כל השוואה האם עובר או גמטה שהוקפאו יוצרים סביבה שגורמת להפרעה באנדותל. ניתן לשער שהתעברות נורמלית תוך סביבה יחסית אחידה בתוך הרחם יכולה להיפגע ע"י שינויים בטמפרטורה שגורמת להפרעה האנדותליאלית אצל העובר. על שאלות אלו ניתן לענות רק ע"י מחקר בעוקבות גדולות עם מחקרי IVF מבוקרים.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה