האם הורדה סיסטולית נמרצת של לחץ הדם לערכים נמוכים מ – 120 ממ"כ בקבוצת הגיל הקשיש במחקר SPRINT היתה קשורה רק בהיפוטנסיה, עם אפשרות לעילפון אבל לא לנפילות?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/05/2018

מטרת העיבוד הנוכחי ממחקר SPRIN היתה לבדוק את השפעת גורמי הסיכון הבסיסיים בהתמקדות להיפוטנסיה, עילפון ונפילות והאם הורדה נמרצת של לחץ הדם מתחת ל – 120 ממ"כ בהשוואה להורדה מתחת ל – 140 ממ"כ מעלה יותר את הסיכון האישי לעילפון, היפוטנסיה או נפילות בחולי יל"ד בגיל 75 ומעלה מאשר בצעירים יותר? נכללו בעיבוד מבוגרים בגיל 50 ומעלה, עם לחץ דם סיסטולי בין 130 ל – 180 ממ"כ, עם סיכון גבוה לאירועים CV אבל ללא סוכרת, היסטוריה של שבץ מוחי, אי ספיקת לב תסמינית או מקטע פליטה נמוך מ – 35%, עם דמנציה ולחץ סיסטולי בעמידה נמוך מ – 110 ממ"כ (מספר משתתפים 9,361). במשך המחקר אירעו 172 (1.8%) התעלפויות, 155 סבלו מהיפוטנסיה (1.6% ו – היו 203 נפילות (2.2%). הטיפול הנמרץ היה קשור ביותר היפוטנסיה (יחס סיכון מובהק של 1.67) לעומת יחס סיכון בלתי מובהק אבל אפשרי (1.32 כאשר P=0.07) לעילפון אבל לא לנפילות (יחס סיכון 0.98). כל שלושת תופעות הלוואי האלו היו גבוהות יותר בחולים עם מחלת כליות כרונית או שבריריות. גיל מבוגר יותר היה קשור בסיכון גדול יותר לעילפון, היפוטנסיה ונפילות אבל לא היתה כל אינטראקציה של גיל עם הטיפול לאף אחד מתוצאי תופעות הלוואי.

Sink KM, Evans GW, Shorr RI, et al. Syncope, hypotension, and falls in the treatment of hypertension: Results from the Randomized Clinical Systolic Blood Pressure Intervention Trial. J Am Geriatr Soc. 2018;66:679-686.

הערת פרופ' יודפת
ממצאי עיבוד זה מראים שטיפול בחולי יל"ד בגיל 75 ומעלה ליעד סיסטולי פחות מ – 120 ממ"כ אינו מעלה את הסיכון לתופעות הלוואי – עילפון, היפוטנסיה ונפילות יותר מאשר חולים בגיל 50 עד 74 למרות שהתוצאות אינן מספיק בטוחות לאנשים בגיל 85 ומעלה בגלל מיעוט האירועים בגיל זה. יש לציין ששליש מהחולים בגיל זה היו שבריריים. גם דיווח עצמי על סחרחורת בקימה לעמידה לא היה קשור בשלושת סוגי תופעות לוואי אלו אם כי, היפוטנסיה תנוחתית שאובחנה בבסיס היתה קשורה בסיכון עתידי לנפילות. החוקרים מעלים את האפשרות להטייה היות ומספר הביקורים של מטופלי הטיפול הנמרץ היה גדול בהרבה מעל אלו בטיפול הרגיל ולכן היו להם יותר הזדמנויות לדווח על תופעות הלוואי בעיקר שסוג טיפולם לא היה סמוי. חיפשתי מהי ההגדרה של היפוטנסיה וכל מה שמצאתי שלא נערכה כל הגדרה מדוייקת מהי הנקודה שמתחתיה הוגדרה הירידה בלחץ הדם כהיפוטנסיה. חיפשתי ביסודיות בטבלאות הדיווח הראשון על תוצאות מחקר SPRINT בגילאים 75 ומעלה משנת 2016 ובטבלאות בעיבוד הנוכחי כדי לבדוק לאלו רמות של היפוטנסיה הגיעו חולים אלו ולא מצאתי. כידוע לחץ הדם הממוצע שהושג ע"י הטיפול הנמרץ היה 123.4 ממ"כ כלומר, לחץ הדם של חולים רבים היה מעל 120 ממ"כ. ממצאים אלו מעלים אצלי את החשש שהדיווח על היפוטנסיה אינו מהימן ואיני בטוח שכל העיבוד לגביו הוא בכלל נכון. דווקא המחקר הבא שנערך במשתתפים במוסדות סיעוד נראה לי יותר אמין לגבי ערכים היפוטנסיביים.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה