האם תזונה ים-תיכונית בקשישים מורידה את לחץ הדם ואת קשיות העורקים?

תאריך: 31/01/2019

מטרת המחקר האקראי והמבוקר NU-AGE (New Dietary Strategies Addressing the Specific Needs of Elderly Population for Healthy Aging in Europe) היתה לבדוק השפעת תזונה בסגנון ים-תיכוני על קשיות העורקים. במחקר בן 12 חודשים נמדד לחץ הדם בקרב 1,294 אנשים בריאים בגיל 65 עד 79 שגרים ב – 5 ארצות באירופה וקשיות העורקים בקרב 225 משתתפים. קבוצת ההתערבות קיבלה עצה תזונתית תפורה אישית ומזון מסחרי זמין כדי להגביר את הדבקות לתזונה ים-תיכונית. הבקרה המשיכה בתזונה הרגילה וסופקו להם ההנחיות הלאומיות לתזונה. בהתערבות בקרב 1,142 משתתפים (88.2%) שסיימו את המחקר במלואו נמצאה ירידה מובהקת של לחץ הדם הסיסטולי (ירידה ממוצעת של 5.5  ממ"כ) שהיתה מובהקת רק בגברים (ירידה של 9.2 ממ"כ) אבל לא בנשים. הירידה בלחץ הדם הדיאסטולי לא היתה מובהקת. מדד האוגמנטציה בקרב תת הקבוצה של 225 משתתפים השתפר באופן מובהק לאחר ההתערבות (ירידה של 12.4) ללא כל שינוי במהירות גל הפעימה. ההתערבות העלתה באופן מובהק גם את הפרשת האשלגן בשתן באופן מובהק בגברים (52%), הורידה את לחץ הפעימה באופן מובהק ב – 6.2 ממ"כ ואת הפרשת הנתרן באופן מובהק ב 0 27.1 מ"מול/ליטר.

Jennings A, Berendsen AM, de Groot LCPGM, et al. Mediterranean-style diet improves systolic blood pressure and arterial stiffness in older adults: Results of a 1-Year European Multi-Center Trial. Hypertension. 2019 Jan 14. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במחקר הנוכחי נמצא שתזונה ים-תיכונית משפרת מספר נתוני בריאות בקשישים בריאים בגיל 65 עד 79. נתונים שהולכים ומצטברים מעידים שהלחץ הסיסטולי מהווה סיכון חזק וגדול יותר מאשר הלחץ הדיאסטולי בקשישים היות והזדקנות גורמת לשינויים מבניים ותיפקודיים בקיר הווסקולרי שמעלים את קשיות העורקים. החוקרים מפרשים את הממצא שהתזונה הים-תיכונית שיפרה את מדד האוגמנטציה ולא את מהירות גל הפעימה (ששניהם בודקים את קשיות העורקים) בכך שעלייה בלחץ הדם מאיצה את קשיות העורקים הקטנים יותר שנמדדת ע"י מדד האוגמנטציה בעוד שקשיות האאורטה נמדדת ע"י מהירות גל הפעימה. יתרה מכך, במחקרים פרמקולוגיים נמצא שהורדת לחץ הדם גורמת לשינוי בטונוס הווסקולרי של עורקי השרירים הקטנים ולא של האאורטה האלסטית שהשפעתם משקפת את עצמת הגל ועובדה זאת מתבטאת רק במדד האוגמנטציה ולא במהירות גל הפעימה. למרות זאת, הקשר בין לחץ הדם וקשיות העורקים הוא דו-כיווני וקשיות האאורטה שנמדדת על ידי מדד האוגמנטציה ומהירות גל הפעימה מגבירה את לחץ הפעימה ולכן משפיעה על לחץ הדם הסיסטולי. ממצא מפתיע נוסף הוא שהורדה מובהקת בלחץ הדם נמצאה רק בגברים אבל לא בקשיות העורקים. נראה שהבדלים במבנה  ותיפקוד העורקים בין המגדרים קשורים גם שמדידת לחץ הדם בהיקף ממעיטה את ערך לחץ הדם הסיסטולי המרכזי בנשים כך שאצלן מדידת לחץ דם מרכזית היא יותר אמינה. יתרה מכך, תוספת של אשלגן ונתרן משפיעה על לחץ הדם ללא כל השפעה על מדד האוגמנטציה. החוקרים מציינים שהשפעת ההתערבות על הפרשת נתרן ואשלגן רק בגברים ולא בנשים מראה שהתערבות תזונתית גורמת לצריכה נמוכה יותר של נתרן וגבוהה יותר של אשלגן רק בגברים ולא בנשים. ההבדל בין תזונה ים-תיכונית הקלאסית לתזונה במחקר הנוכחי היה בהדגשה יותר על צריכה גדולה של דגן מלא וחלבון (מבשר רזה), מפחות צריכת נתרן וויטמין D. צריכה של דגן מלא וחלבון קשורים יחד בלחץ דם נמוך. יתרה מכך, קיימות ראיות מצטברות שרמות של ויטמין D קשורות בהיארעות של יל"ד עם ירידה של 12% בסיכון עם כל ירידה של 10מ"ג/מ"ליטר ברמתו. במחקר הנוכחי נמצא שעלייה של 4.5 נגרם/מליטר מעלה יותר את רמת הויטמין D בהשוואה לבקרה. מעניין שבמחקר הנוכחי המשתתפים בקבוצת ההתערבות העדיפו צריכה מוגברת של דגים, אגוזים וחלב רזה ולא חלבון מבשר רזה ולכן ההתערבות השפיעה על צריכת הנתרן או הפרשתו בשתן במשך 24 שעות.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה