האם באנשים מבוגרים בגיל צעיר עד בינוני עם נטייה גנטית ליל"ד קיימת כבר עליה במדד מסת החדר השמאלי ובמדד האוגמנטציה למרות קשיות עורקים ותנגודת היקפית תקינים?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/01/2018

מטרת המחקר הדני היתה לבדוק את מידת השינויים בכלי הדם באנשים עם נטייה גנטית ליל"ד עצמוני. משתתפים מ – Danish Hypertension Prevention Project ששני ההורים סובלים מיל"ד (95, בגיל ממוצע 41, 53% גברים) השוו עם בני זוג זמינים (45 בגיל ממוצע 41) תוך שימוש ב – ABPM, מדד מסת החדר השמאלי, מהירות גל הפעימה. מדד הגברת לחץ הדם המרכזי בנוסף לבדיקת התנגודת בזרוע במנוחה והתנגודת המינימלית (ממוצע לחץ הדם מחולק לזרימת הדם המרבית בזרוע). לחץ הדם הממוצע במשתתפי העוקבה הי ה גבוה ומובהק לעומת בני הזוג (94 לעומת 88 ממ"כ). ממוצע לחץ הדם לאחר בעיבוד רגרסיבי רב-מישתנים (מתוקנן לגיל, מגדר, BMI, פינוי הקראטינין, ממוצע לחץ הדם ב – 24 שעות, מהירות הדופק והפרשת נתרן) נמצא שמדדי האוגמנטציה ומסת החדר השמאלי במשתתפי העוקבה שהשתתפו במחקר נשארו גבוהים באופן מובהק (0.7 ו – 6.3 ג/מ בהתאמה. בכלל משתתפי העוקבה מדד האוגמנטציה, התנגודת  הכלית במנוחה והתנגודת הכלית המינימלית היו גבוהים באופן מובהק בנשים מאשר בגברים וממצא זה היה נכון ומובהק לגבי מדד האוגמנטציה והתנגודת הכלית המינימלית בקרב בני הזוג. יתרה מכך, מדד האוגמנטציה היה קשור בצורה קווית בתנגודות כלי הדם במנוחה ובתנגודת מינימלית.

Buus NH, Carlsen RK, Khatir DS, et al. Arterial stiffness and peripheral vascular resistance in offspring of hypertensive parents: influence of sex and other confounders. J Hypertens. 2018 Jan 4. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

ממצאי מחקר זה מראים שלאנשים מבוגרים בגיל צעיר ועד גיל הביניים עם נטייה גנטית ליל"ד בגלל סיפור משפחתי יש ערכים גבוהים יותר של לחץ דם, מדד מסת החדר השמאלי ומדד אוגמנטציה מרכזית עדיין ללא קשיות של העורקים הגדולים ותנגודת ואסקולרית בזרוע בהשוואה לבני/ות זוגם. קיימת גם השפעה ניכרת של מגדר על מאפיינים המודינמיים אבל ההשפעה העצמאית של נטייה גנטית מתבטאת רק במדד האוגמנטציה ופחות במדד מסת החדר השמאלי. השוואה לבן/בת הזוג כבקרה מנטרלת גורמים חברתיים כלכליים וסביבתיים ששונים בסוגי בקרה אחרים. מדד האוגמנטציה (מוגדר כיחס בין לחץ האוגמנטציה ולחץ הפעימה) הוא מדד להחזרת הגל ואינו תלוי בתיפקוד החדר השמאלי, במהירות הדופק, במהירות גל הפעימה החוזר ובמרחק הממשי ממקום ההחזרה למקום המדידה. כך, צורת הגל של הלחץ העורקי המרכזי היא תוצאה של מרכיבי התיפקוד הלבבי והתיפקוד העורקי. עלייה בתפוקת הלב (שלא נבדקה במחקר הנוכחי) דווחה בשלבים הראשונים של יל"ד ולכן יכולה לתרום לערכים גבוהים יותר של מדד האוגמנטציה במשתתפי העוקבה. את ערכי מדד האוגמנטציה הגבוהים יותר בנשים קושרים המחברים בין השאר בהבדלים מגדריים בגובה ובהחזרה גדולה יותר של גל הלחץ הפרוקסימלי. לא ברור מדוע קיימת עלייה במדד מסת החדר השמאלי בעוקבה שנחקרה שנמצאה גם במחקרים קודמים שדיווחו שגל ההחזרה של הלחץ משפיע יותר על מסת החדר השמאלי מעבר להשפעת לחץ הדם בעצמו. בסיכום מציינים החוקרים שמהירות גל הפעימה האאורטלית היא חזאית עצמאית לאירועים CV ושממצאי המחקר מראים שנטייה גנטית ליל"ד אינה משפיעה על קשיות העורקים בגילאי ה – 40 מעבר למה שניתן להסביר ע"י לחץ הדם עצמו. הנתונים שנמצאו מעלים את ההנחה שמדד האוגמנטציה עולה באנשים עם נטייה גנטית ליל"ד עוד לפני ההשפעה על מהירות גל הפעימה ועל התנגודת ההיקפית ובדיקת מדד זה יכולה להיות יעילה באנשים עם טרום-יל"ד. נצטרך למחקרים נוספים כדי לבדוק האם מדד האוגמנטציה יכול לשמש כחזאי להתפתחות יל"ד ואם ניתן למנוע את התפתחותו ע"י טיפול תרופתי.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה