האם הפיכת חולי יל"ד מ – nondippers ל – dippers מורידה את שיעור האירועים הקרדיו-וסקולריים?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 06/08/2015

מטרת המחקר שבוצע בפורטוגל היתה לבדוק האם הפיכת חולי יל"ד מ – nondippers ל – dippers תוריד את שיעור האירועים הקרדיו-וסקולריים. במחקר שהיה תצפיתי ורטרוספקטיבי נכללו חולים שביצעו ABPM חוזרים בין השנים 1994 ל – 2013. המעקב הוגדר מהביקור הראשון עד לסוף דצמבר 2014 או עד אירוע קרדיו-וסקולרי (תסמונת כלילית חדה, שבץ מוחי, אי ספיקת לב, הפרעת קצב או מוות פתאומי). נכללו במחקר 226 חולים (49% נשים, גיל ממוצע 56). כל חולה עבר לפחות שני ניטורים. במעקב ממוצע של 4.7 שנים 7.6% מהחולים סבלו מאירוע קרדיו-וסקולרי ו – 37.5% נפטרו מסיבה קרדיו-וסקולרית. החולים שסבלו מאירוע לעומת אלו שלא סבלו היו מבוגרים יותר (69 לעומת 55.4), עם יל"ד סיסטולי גבוה יותר במשך 24 שעות (137 לעומת 130 ממ"כ) עם לחץ דם דיאסטולי נמוך יותר במשך 24 שעות (71 לעומת 75.5 ממ"כ) – כולם מובהקים. "צניחת" לחץ הדם הסיסטולי היתה פחותה בחולים שעברו אירוע (5.9 לעומת 10.5 ממ"כ). דפוס "צניחת" לחץ הדם הסיסטולי ב – ABPM נשאר ללא שינוי בקרב 52.7% מהחולים. שיעור האירועים הקרדיו-וסקולריים בין החולים שהפכו ל – dippers היה נמוך באופן מובהק בהשוואה לאלו שנשארו nondippers או אלו שהיו risers (ממוצע לחץ הדם בשינה גבוה ממוצע לחץ הדם בעירות).

Sousa F, Neves J, Ferreira R, et al. In hypertension the change from a non-dipper to dipper pattern is associated with better cardiovascular prognosis than persistance within the non-dipper pattern. J Hypertens. 2015 Jun;33 Suppl 1:e6.

הערת פרופ' יודפת

לפי הדיווחים ממחקרים שפורסמו לאחרונה הן יל"ד בשינה והן דפוס "צניחה" בלתי תקין של לחץ הדם בשינה (ממוצע לחץ הדם בשינה פחות מ – 10% מממוצע העירות) הם החזאים החזקים ביותר לאירועים הקרדיו-וסקולריים ולתמותה. מכאן, נשמע הגיוני שהורדת לחץ הדם ע"י טיפול תרופתי לפני השינה יכולה לשפר את הסיכון הקרדיו-וסקולרי. מחקרים בשטח זה נערכים כעת במספר מרכזים בעולם בעיקר בקבוצה של Hermida בספרד. היעדר "צניחת" הלילה שכיחה מאד בקרב חולי יל"ד עם סוכרת והאגודה האמריקאית לסוכרת ממליצה על טיפול התחלתי בחולים אלו לפני השינה. לצערנו, אין עדיין כל מחקר התערבות פרוספקטיבי שבו נבדקה השפעת הטיפול על שינוי דפוס ה"צניחה" הלילית לתקינה והשפעתה הפרוגנוסטית הקרדיו-וסקולרית. לתוצאות המחקר הנוכחי יש לכן להתייחס בזהירות גדולה מהיותו רטרוספקטיבי למרות התוצאות המעודדות שדווחו. מעניין גם שהנטייה להיעדר "צניחת" לילה שנמצאה בעיבוד הנוכחי מראה שכיחות גבוהה יותר עם עליית הגיל, עם לחץ דם סיסטולי גבוה יותר ודיאסטולי נמוך יותר שאופיינית ליל"ד סיסטולי בדיד.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה