האם שימוש במדד הסיכון ה – CV יכול למנוע שליש נוסף של אירועים CV בהשוואה לספי מדידות לחץ הדם או טיפול על פי ההנחיות ביל"ד?

תאריך: 03/10/2019

מטרת המחקר הרטרוספקטיבי האנגלי היתה לבדוק השלכות של אסטרטגיות חילופיות לטיפול ביל"ד תוך שימוש בדוגמה ממחישה באנגליה. בעוקבה נכללו אנשים בגיל 30-79 ללא מחלה .CV נערכה השוואה בין 4 אסטרטגיות שונות שהתאימו לטיפול תוך שימש בנתונים ממסד נתונים של רפואה ראשונית, בתי חולים ותמותה: הנחיות NICE הבריטיות משנות 2011 או משנת 2019, או מדידת לחץ בלבד (סף שווה או מעל 140/90 ממ"כ) או חיזוי הסיכון ה – CV (QRISK2 שווה או מעל 10%).

לפי חלוקה זאת קטיגוריות לחץ הדם היו:

  1. לחץ הדם מעל 140/90 ממ"כ בלבד.
  2. לחץ הדם מעל 140/90 ממ"כ + או מדד הסיכון ה – CV מעל 20%, או קיום סוכרת או מחלת כליות: או לחץ הדם מעל 160/90 ממ"כ בלבד.
  3. לחץ הדם מעל 140/90 ממ"כ + מדד סיכון מעל 10%
  4. מדד הסיכון בלבד מעל 10%

המעקב בחולים נערך עד לאירוע CV, תמותה או סוף תקופת המעקב (מרץ 2016). בכל אסטרטגיה נערכה הערכה תוך התאמה למספר האירועים שיכולים לקרות תוך 10 שנים באוכלוסיית אנגליה. במעקב שנמשך תוך חציון של 4.3 שנים נכללו 1,222,670 חולים שחולקו לפי 4 הקטיגוריות.  תוך המעקב אובחנו 7.1 מ – 1000 חיי-אדם עם מחלה CV. שיעורי האירועים ה – CV לכל קטיגוריה היו 15.2 ל – 1000 חיי אדם על פי הנחיות NICE מ – 2011, 14.9 על פי הנחיות NICE מ – 2019, 11.4 על פי ספי לחץ הדם בלבד ו – 16.9 על פי ספי QRISK2 בלבד (כולם מובהקים). בהתאמה לאוכלוסיית אנגליה ההערכה היא שניתן היה למנוע 233,152 אירועים על פי NICE 2011 (NNT 28 למשך 10 שנים למניעת אירוע 1), 270,233 אירועים על פי NICE 2019 (NNT 29), 301,523 על פי סף לחץ הדם (NNT 38) ו – 322,921 על פי QRIDK2 (NNT 27).

Herrett EGadd SJackson R, et al. Eligibility and subsequent burden of cardiovascular disease of four strategies for blood pressure-lowering treatment: a retrospective cohort study. Lancet. 2019;394:663-671.

הערת פרופ' יודפת

הנתונים שהתקבלו מראים שהטיפול להורדת לחץ הדם הוא הכי יעיל כאשר מטרתו היא להוריד את הסיכון ה – CV ללא כל קשר לערכי לחץ הדם בבסיס. מכל מקום, יש לזכור שקיים צורך לשמירה על סגנון חיים בריא, למנוע עישון ולאזן במקביל את הסוכרת והדיסליפידמיה במידה וקיימים. יש לציין, שרק 43-70% שמתאימים לטיפול בכל אחת מהקטיגוריות מטופלים ביל"ד ורק כמחציתם מגיעים לאיזון. יהיה מעניין לבדוק האם ממצאים אלו שמבוססים על QRISK2 יתאימו גם למדד ה – ASCVD האמריקאי החדש. מה שברור שאין להתחיל כל טיפול ביל"ד מבלי לבצע חישוב מדד הסיכון ביחד עם ההנחיות. החוקרים טוענים שההנחיות להורדת לחץ הדם כיום ליעד נמוך מ – 130 ממ"כ על מנת להוריד את הסיכון ה – CV אינם נתמכות בראיות והשאלה היא האם הם מתאימים גם בחולים ללא סיכון CV ובקשישים. שיטה מבוססת על סיכון יכולה לתרום להחלטה להתחיל בטיפול גם ללא יל"ד או בערכים מעט גבוהים מהתקין. השכיחות של יל"ד עולה בחדות עם הגיל ומספר הקשישים שנזקקים לטיפול עולה בהדרגה ובנוסף, כשליש מהנשים וכרבע מהגברים שמטופלים ביל"ד בגיל 90 ומעלה אינם סובלים מתחלואה CV נלווית, מסוכרת או מ – .COPD במחקר הנוכחי לא נכללו אנשים מגיל 80 ומעלה ואצלם יש לבדוק את התועלת או הנזק בטיפול התרופתי על בסיס הסיכון ה – CV.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה