הן יתר לחץ דם והן היפרליפידמיה הם גורמי סיכון שכיחים והטיפול בשני גורמי הסיכון הללו יעיל מאד בהפחתת סיבוכי הטרשת. הן לגבי לחץ דם והן לגבי הכולסטרול נמצא לאחרונה שהסף הנחשב כתקין אינו זה המוכר לנו אלא הינו נמוך יותר  לגבי הסף התחתון של LDL המטרה החדשה הינה: 70 מיליגרם אחוז . ולגבי יתר לחץ דם: ככל שהסיכון עולה הערך אליו נשאף להגיע כערך אופטימלי יורד ומדובר היום על מתחת ל120 סיסטולי.
מחקר ה ASCOT שפורסם לאחרונה הראה כי בחולים היפרטנסיביים  עם ערכי LDL סביב 130 מיליגרם%  מתן של סטטין במנון לא גבוה שהוריד את הLDL  לערכים הקרובים ל100 עד 110 מיליגרם% הוריד סיכון לארועים חדשים בלא פחות מ36% .  האם כל החולים ההיפרטנסיביים יהנו ממתן של סטטינים במקביל? במחקר תצפיתי שנעשה באוכלוסיה בטורקיה נבדקה השכיחות של דיסליפידמיה בחולים עם יתר לחץ דם ונמצא ש בכ42% מכלל ההיפרטנסיביים יש גם דיסליפידמיה המתאפינת ב HDL נמוך יחסית ונטיה לטריגליצריים וLDL גבוליים. עבודה אחרת באנגליה העלתה כי מעל גיל 65 מעל 60% מכלל האוכלוסיה יהיו היפרטנסיביים.(לפחות מחציתם יהיו גם דיסליפידמים). סקר ה NHANES III  שאמנם מראה את נתוני  1999 מציין ש רק 47% מהסובלים מיתר לחץ דם ודיסליפידמיה טופלו באחד מהגורמים רק 10% טופלו בשניהם ורק 3% הגיעו לערכי המטרה. היום המצב בוודאי טוב יותר אבל כנראה שלא בהרבה מכיוון שגם ערכי המטרה השתנו. עבודה של KOH  שהתפרסמה ב CIRCULATION  בדצמבר 2004 הראתה כי טיפול משולב בסטטין סימבסטטין וב לוסרטן גרם להשפעה סינרגיסטית על מדדי דלקת ועל FMD בחולים עם יתר לחץ דם ודיסליפידמיה.עבודה שלנו לפני שנתיים הראתה כי טיפול משולב בליפיטור ואמלודיפין שיפר את מדדי גמישות העורקים יותר מאשר טיפול באחד המרכיבים. בבדיקה של רמת הדלקת ורמת הפעילות החימצונית במערכות נסיוניות בחיות נמצא כי יש לטיפול בסטטינים השפעה המקטינה עקה חימצונית מגבירה את כמות הNO בדופן העורק ומפחיתה גם את כמות הקולטנים לאנגיוטנסין 2 מסוג I .מתן תרופות כחוסמי תעלות סידן כגון האמלודיפין נמצא כיעיל בהשגת מטרות דומות וביחוד בעל השפעה נוגדת חימצון .מבחינת הפתופיסיולוגיה של התהליך הטרשתי נראה הגיוני שרוב החולים עם יתר לחץ דם וביחוד אלו עם גורמי סיכון נוספים או עם שני סמנים של התסמונת המטבולית יהנו מטיפול בסטטינים בנוסף לטיפול בלחץ הדם .מבחינה כמותית מדובר בלפחות מחצית מההיפרטנסיבים .בחולים אלו תהיה תועלת ממתן סטטין בכל חולה עם רמות LDL מעל 130 מיליגרם% ללא טיפול אך קרוב לוודאי גם שלכל חולה עם רמת LDL מעל 100 מיליגרם%.בחולים היפרטנסיביים מטבוליים כאלה גם הטיפול בלחץ הדם רצוי שיהיה בתרופות עם השפעה מטבולית חיובית כגון : חוסמי אנזים מהפך חוסמי ARB וחוסמי תעלות סידן ולא חוסמי ביטא או משתנים. בחולים הללו יש  חשיבות גם להיענות של החולים לטיפול מכיוון שבעיות של הענות הן הגורם הראשי לאי התמדה בטיפול הן בסטטינים והן בטיפול נוגד לחץ דם. פתרונות אפשריים לבעיה זו הם על ידי שילוב תרופות ולאחרונה נכנס לשימוש שילוב חדשני כזה של אמלודיפין וליפיטור ה CADUET .מנסיון שהצטבר עד כה נראה שמתן הכדור המשולב משפר את ההגעה לערכי מטרה מבחינת הליפידים בחולים היפרטנסיביים וכן משיג תוצאה לפחות אדיטיבית בהשפעה על מדדים כגמישות עורקים ומדדי דלקת וחמצון.שילובים נוספים הכוללים סטטינים כגון חוסמי האנזים המהפך עם סטטין או חוסם ARB עם סטטינים בהחלט אפשריים.