עם הצטברות המידע והבנת התהליכים הפתןפיסיולוגיים הגורמים להתפתחות של יתר לחץ דם בגיל המבוגר מתברר כי לטרשת העורקים  השפעה   חשובה כגורם ללחץ דם וביחוד ליתר לחץ דם סיסטולי. לכן הגיוני להניח שטיפולים ותרופות המעכבים טרשת יהיו יעילים גם למניעת התפתחות של לחץ דם ואולי גם לצורך טיפול בלחץ הדם.

בנובמבר ובדצמבר התפרסמו שתי עבודות גדולות  פרוספקטיביות העוסקות בנושא זה. מחקר ראשון של SESSO  וחביריו התפרסם בארכיב לרפואה פנימית (ARCH INTERN MED )  בגליון נובמבר 2005 . במחקר נאספו נתונים לגבי 16130 נשים  ללא לחץ דם או סיבוכיו. תוך מעקב של כמעט 11 שנה הופיע לחץ דם חדש ב 4593 נשים.  כאשר נבדקו גורמים אפשריים להופעת לחץ דם נמצא כי כולסטרול גבוה תרם 12% לסיכון. ערכי HDL גבוהים הפחיתו ב19% את הסיכוי להופעת לחץ דם. המדד המנבא הטוב ביותר היה היחס בין כולסטרול ל HDL כולסטרול . יחס גבוה היווה 34% מהסיכון לפתח לחץ דם גבוה.המסקנה מעבודה זו היתה כי בנשים ביחוד בגיל 35 ומעלה  כולסטרול גבוה ו HDL נמוך  הם גורם סיכון משמעותי ביותר להופעת יתר לחץ דם. המנגנון המשוער הוא: התפתחות טרשת העורקים. כל טיפול שישפר את היחס כולסטרול לHDL אמור להקטין סיכון להופעת לחץ דם ובטווח רחוק יותר גם סיכון לסיבוכי לחץ הדם.

עבודה זו הראתה את המצב בנשים. לגבי הגברים בוצע מחקר פרוספקטיבי שתוצאותיו יופיעו בגליון ינואר 2006 של HYPERTENSION . במאמר זה של הלפרין וחביריו מבוסטון  נכללו 3110 גברים ללא לחץ דם וללא מחלה וסקולרית בתחילת המעקב. בתוך 14 שנה נבדקה הופעת לחץ דם חדש או עליה בלחץ הדם. גם בגברים נמצא כי לערכי הכולסטרול בתחילת המחקר היתה השפעה גדולה אף יותר מזו שהודגמה לגבי נשים במחקר הקודם. רק הכולסטרול תרם 23% להופעת לחץ דם. כולסטרול שאינו HDL תרם 39% לניבוי הופעת לחץ דם. ושמוש ביחס כולטרול לHDL תרם 54% לניבוי הופעת לחץ דם.

שני המחקרים הללו מראים כי לכולסטרול גבוה ול HDL נמוך השפעה על התפתחות לחץ דם בטווחי זמן של מספר שנים. מחקרים אחרים(כמו ה ASCOT LLA ) בחולים עם לחץ דם הראו כי טיפול בסטטינים להורדת כולסטרול הניתן לחולים עם לחץ דם גבוה מקטין את הארועים הקליניים החדשים תורם לשיפור תפקוד כלי הדם ויתכן גם לשליטה בערכי לחץ הדם.
לא רק הכולסטרול הוא גורם שכדאי לטפל בו לשם מניעת התפתחות לחץ דם, מחקר שלישי של VASAN וחבריו  שהופיע ב CIRCULATION  בספטמבר הראה בתת קבוצה מהפרמינגהאם שבאנשים צעירים ורזים ממצא של יחס לא תקין בין אינסולין לסוכר מהווה אף הוא גורם להופעת לחץ דם בתוך מספר שנים.

ככלל המסר הוא שהערכת הסיכון הגלובלי נכונה כנראה גם לאנשים בריאים לכאורה בזמן ההערכה. וכי קיום גורם סיכון כלשהו מהווה אינדיקציה גם להופעה עתידית של גורם סיכון נוסף.