הקשר בין תפקוד הכליות למצב כלי הדם בלב במוח ובהיקף הוא קשר חשוב וידוע שהבנתו הולכת ומתבססת בין הרופאים. במספר רב של מחקרים תצפיתיים לאורך זמן נמצא כי פגיעה בתפקוד הכליות המתבטאת כעלייה מיקטית ב קריאטינין בדם כבר יכולה לנבא סיכון לסיבוכים לבביים ומוחיים עתידיים. יתר על כן בנוכחות לחץ דם גבוה ביחוד בסוכרתיים אך גם בחולים ללא סוכרת עם יתר לחץ דם,פגיעה מינימלית בתפקוד הכלייה המתבטאת כמיקרו אלבומינוריה די בה כדי לנבא נזק וסקולרי עתידי. לכן חשוב מאד לזהות חולים אלו על מנת שנוכל לטפל בהם טוב יותר.
מיהם החולים הצפויים להיות עם פגיעה כלייתית? מדובר בחולים מבוגרים יותר (מעל גיל 60) עם הסטוריה משפחתית של בעיות כליה ו/או במצב סוציואקונומי נמוך יותר.גם חולים שמנים יכולים להיות בסיכון גבוה יותר. כל חולה עם לחץ דם או עם סוכרת או עם הסטוריה של אבני כליה ו/או זיהומים בדרכי השתן ו/או עם רקע אוטואימוני. חייב להבדק בקפדנות ולעבור הערכה כלייתית.ההערכה תכלול בדיקת קריאטינין והערכת קיום אלבומינוריה. כאשר ידועה פגיעה בתפקוד הכלייה חשוב לבצע הערכה מדויקת של מידת הפגיעה על ידי ביצוע בדיקת פינוי קריאטינין מלאה והערכה מדויקת של איכות השתן(גלילים משקעים וכמות הפרשת אלבומין ל24 שעות).כאשר יש כבר פגיעה כלייתית אפילו קלה.( אפילו רק עם אלבומינוריה מעל 20 מיקרוגרם או עם עליה מיקטית בקריאטינין מעל 1.1 ) חשוב לאזן היטב את לחץ הדם ולדאוג לאיזון טוב של סוכרת ודיסליפידמיה.
אחד מגורמי הסיכון שהמודעות לגביהם עלתה בשנים האחרונות היא השמנת היתר. במאמר של ד"ר הסו מינואר השנה ב ANNALS  לרפואה פנימית מתואר מעקב ארוך שנים אחר הקשר בין השמנה לאי ספיקת כליות. נכללו מעל 300000 נבדקים ללא מחלת כליות בזמן ההכללה. בתוך 20 שנות מעקב התברר שהשמנה ניכרת עם BMI מעל 40 מעלה סיכון לאס"ק כליות פי 7 . ערכים שבין 35 ל40 מעלים סיכון פי 6 בין 30 ל35 פי 2.5  והשמנה מתונה עם BMI בין 25 ל30 מעלה סיכון ב87% .מכאן שנוכחות השמנת יתר מחייבת אותנו לדאוג היטב למצב הכליות. מכאן שחשוב ביחוד בחולים הללו המצויים בסיכון גם לפגיעה כלייתית וגם להופעת סוכרת עתידית לבחור טיפול שיקטין סיכונים אלו. הבחירה ההגיונית היא בתרופות החוסמות מערכת רנין אנגיוטנסין כאחד ממרכיבי הטיפול תוך הימנעות ממנונים גבוהים של משתנים או חוסמי ביטא. נכון אמנם כי בלנצט מדצמבר הופיעה סקירה בסגנון של מטאאנליזה המגיעה למסקנה כי בחולים עם לחץ דם ההגנה הטובה ביותר על הכליות היא הורדת לחץ הדם ללא יתרון לכאורה לתרופה מקבוצה אחת על פני תרופה מקבוצה אחרת.למרות מאמר סקירה מקיף זה אין ספק כי בנוכחות של נזק כלייתי ו/או גורמי סיכון לנזק כילייתי שימוש בחסימה של מערכת רנין אנגיוטנסין הוא חלק חיוני מהטיפול. בינואר השנה מופיעה עבודה על הכליות ומתן חוסם ה ACE בנזפריל גם בנוכחות קריאטינין הגבוה מ3 . בעבודה זו הודגם כי הטיפול מנע מוות,הגעה לדיאליזה או הכפלת קריאטינין ב43% גם כאשר לחץ הדם כבר היה מאוזן בלעדיו.
החשיבות הגדולה של זיהוי וכימות נזק כלייתי בשלב מוקדם מודגמת גם במחקר מעניין נוסף שכלל מעל 4000 איש ופורסם בדצמבר בארכיבים לרפואה פנימית. מאמר זה הראה כי שימוש בסמן חדש ורגיש לתפקוד כליות: ציסטטין C יכול לנבא הופעה וחומרה של מחלת כלי דם הקפית.PAD .
לסיכום נראה כי להערכת מצב הכליות חשיבות רבה ביותר ביחוד בקרב החולים הנוטים לפתח יתר לחץ דם וגילוי מוקדם של נזק כילייתי אצלם יגרום לשיפור הטיפול המונע והאבחון המוקדם של פגיעות וסקולריות אחרות.